מבוא
אוסטאופניה (Osteopenia) היא מצב רפואי המצביע על ירידה בצפיפות המינרלים של העצם (Bone Mineral Density – BMD). כאשר עולה השאלה אוסטאופניה מה זה, התשובה היא שמדובר במצב בו צפיפות העצם נמוכה מהנורמה האופיינית לשיא מסת העצם של מבוגר צעיר ובריא, אך עדיין אינה נמוכה מספיק כדי להיות מאובחנת כאוסטאופורוזיס. אוסטאופניה (Osteopenia) נחשבת למעין "תמרור אזהרה" ולגורם סיכון משמעותי להתפתחות אוסטאופורוזיס ושברים אוסטאופורוטיים בעתיד. הבנה מעמיקה של מצב זה, דרכי האבחון, הטיפול והמניעה היא חיונית לשמירה על בריאות העצם ואיכות החיים, במיוחד בגילאים מבוגרים.
סוגים (גורמים), תסמינים וסיבות לאוסטאופניה
אוסטאופניה (Osteopenia) אינה מחלה בפני עצמה, אלא מדד למצב צפיפות העצם. ניתן לחלק את הגורמים המובילים לאוסטאופניה לשתי קטגוריות עיקריות:
- אוסטאופניה ראשונית: זוהי הצורה הנפוצה ביותר, וקשורה לתהליכים טבעיים של אובדן עצם המתרחשים עם הגיל. אצל נשים, ירידה ברמות האסטרוגן לאחר גיל המעבר היא גורם מרכזי. גם אצל גברים חלה ירידה הדרגתית בצפיפות העצם עם העלייה בגיל.
- אוסטאופניה משנית: נגרמת כתוצאה ממצבים רפואיים ספציפיים, שימוש בתרופות מסוימות או גורמי אורח חיים. דוגמאות כוללות:
- מצבים רפואיים: יתר פעילות של בלוטת התריס (היפרתירואידיזם), יתר פעילות של בלוטת יותרת התריס (היפרפאראתירואידיזם), מחלות מעי דלקתיות (כגון קרוהן וקוליטיס כיבית), צליאק, מחלות כליה כרוניות, דלקת מפרקים שגרונית.
- תרופות: שימוש ממושך בסטרואידים (קורטיקוסטרואידים), תרופות מסוימות לאפילפסיה, טיפולים הורמונליים מסוימים לסרטן (כגון מעכבי ארומטאז לסרטן השד או טיפול אנדרוגן דפריביישן לסרטן הערמונית), ונוגדי קרישה מסוימים (כמו הפרין).
- גורמי אורח חיים: תזונה דלה בסידן ווויטמין D, חוסר בפעילות גופנית נושאת משקל, עישון, צריכה מופרזת של אלכוהול, ותת-משקל או הפרעות אכילה.
תסמינים:
אוסטאופניה היא לרוב מצב "שקט", כלומר, היא אינה גורמת לתסמינים כלשהם. אנשים רבים אינם מודעים לכך שהם סובלים מאוסטאופניה עד אשר הם עוברים בדיקת צפיפות עצם או, במקרים חמורים יותר, כאשר המצב מתקדם לאוסטאופורוזיס ומתרחש שבר.
אוסטאופניה כאבים: חשוב להדגיש שאוסטאופניה עצמה אינה גורמת לכאבים באופן ישיר. כאבים עלולים להופיע אם מתפתח שבר כתוצאה מהיחלשות העצם, או אם האוסטאופניה מתקיימת במקביל למצבים אחרים הגורמים לכאבים במערכת השלד, כמו דלקת מפרקים. כאבים הקשורים לבריאות העצם הם לרוב סימן לבעיה משמעותית יותר, כמו שבר או אוסטאופורוזיס מתקדם.
טבלה 1: גורמי סיכון להתפתחות אוסטאופניה
| קטגוריה | גורמי סיכון ספציפיים |
| גורמים דמוגרפיים וגנטיים | מין (נשים בסיכון גבוה יותר), גיל מתקדם, היסטוריה משפחתית של אוסטאופורוזיס או שברים, מוצא (לבן או אסיאתי), מבנה גוף קטן ורזה. |
| גורמים הורמונליים | גיל המעבר מוקדם, כריתת שחלות, רמות נמוכות של אסטרוגן (אצל נשים) או טסטוסטרון (אצל גברים), אמנוריאה (היעדר וסת). |
| גורמים תזונתיים ואורח חיים | צריכה נמוכה של סידן ווויטמין D, חוסר בפעילות גופנית נושאת משקל, עישון, צריכה מופרזת של אלכוהול וקפאין, תת-משקל. |
| מצבים רפואיים ותרופות | מחלות כרוניות (כליה, מעי, ריאות, מפרקים), שימוש ממושך בסטרואידים, אוסטאופניה תרופות מסוימות אחרות. |
אבחון אוסטאופניה
האבחון של אוסטאופניה מתבצע בעיקר באמצעות בדיקת צפיפות עצם (Bone Mineral Density – BMD test), המכונה גם סריקת DXA (Dual-energy X-ray absorptiometry). בדיקה זו היא מהירה, אינה פולשנית וכרוכה בחשיפה נמוכה מאוד לקרינה.
ההמלצות לבדיקת צפיפות עצם כוללות בדרך כלל:
- נשים מעל גיל 65 וגברים מעל גיל 70.
- נשים לאחר גיל המעבר מתחת לגיל 65 עם גורמי סיכון לאוסטאופורוזיס.
- גברים בגילאי 50-69 עם גורמי סיכון.
- אנשים שעברו שבר לאחר גיל 50.
- אנשים עם מצבים רפואיים או הנוטלים תרופות הקשורות לאובדן עצם.
בנוסף לבדיקת ה-DXA, הרופא עשוי לשקול היסטוריה רפואית, בדיקה גופנית, ובדיקות דם ושתן כדי לשלול גורמים משניים לאוסטאופניה ולבדוק רמות סידן, וויטמין D וסמנים אחרים של בריאות העצם.
בדיקות – ערכים בטבלה
התוצאה העיקרית של בדיקת DXA היא ה-T-score. ערך זה משווה את צפיפות העצם של הנבדק לצפיפות העצם הממוצעת של מבוגר צעיר ובריא מאותו מין. סטיית תקן אחת (SD) מייצגת כ-10%-12% מצפיפות העצם.
טבלה 2: פירוש תוצאות בדיקת צפיפות עצם (T-score)
| ערך T-score | אבחנה קלינית |
| 1.0- (מינוס 1.0) ומעלה | צפיפות עצם תקינה |
| בין 1.0- (מינוס 1.0) ל-2.5- (מינוס 2.5) | אוסטאופניה (ירידה בצפיפות העצם) |
| 2.5- (מינוס 2.5) ומטה | אוסטאופורוזיס |
ערך נוסף הוא ה-Z-score, המשווה את צפיפות העצם של הנבדק לבני גילו, מינו ומבנה גופו. ערך Z-score נמוך מאוד (למשל, מתחת ל-2.0-) עשוי להצביע על גורם משני לאובדן עצם.
בדיקות ה-DXA מתבצעות לרוב באזור הירך (צוואר הירך) ועמוד השדרה המותני, כיוון שאלו אזורים המועדים לשברים אוסטאופורוטיים ומשקפים היטב את בריאות השלד הכללית. לכן, אוסטאופניה בעמוד השדרה היא ממצא שכיח בבדיקות אלו. המונח אוסטאופניה בברך פחות נפוץ בהקשר האבחוני של אוסטאופניה כללית באמצעות DXA, כיוון שהברך אינה אתר מדידה סטנדרטי להערכת צפיפות עצם מערכתית. עם זאת, ירידה כללית בצפיפות העצם משפיעה על כל השלד, כולל העצמות המרכיבות את מפרק הברך. כאבים בברך אצל אדם עם אוסטאופניה יצריכו בירור נוסף כדי לקבוע אם הם קשורים למצב העצם (למשל, שבר מאמץ נדיר) או לגורמים אחרים כמו דלקת מפרקים.
טיפולים קונבנציונליים
מטרת הטיפול באוסטאופניה היא למנוע אובדן עצם נוסף, לשפר את צפיפות העצם במידת האפשר, ולהפחית את הסיכון לשברים בעתיד. ההחלטה על טיפול תרופתי מתקבלת באופן אינדיבידואלי, תוך התחשבות בערך ה-T-score, נוכחות גורמי סיכון נוספים, והערכת סיכון לשברים (למשל, באמצעות כלי הערכה כמו FRAX).
אפשרויות טיפול קונבנציונליות כוללות:
- שינויים באורח חיים: אלו מהווים את הבסיס לכל טיפול באוסטאופניה וכוללים תזונה עשירה בסידן ווויטמין D, ופעילות גופנית נושאת משקל וחיזוק שרירים.
- תוספי תזונה: תוספי סידן ווויטמין D מומלצים לעיתים קרובות, במיוחד אם הצריכה התזונתית אינה מספקת.
- אוסטאופניה תרופות:
- ביספוספונטים (Bisphosphonates): כגון אלנדרונט (פוסלן), ריזדרונט (אקטונל), איבנדרונט (בונאיוה) וחומצה זולדרונית (אקלסטה). תרופות אלו מאטות את תהליך פירוק העצם. הן נרשמות פחות בשכיחות לאוסטאופניה מאשר לאוסטאופורוזיס, אך עשויות להישקל במקרים של אוסטאופניה עם סיכון גבוה לשברים.
- מודולטורים סלקטיביים של קולטני אסטרוגן (SERMs): כגון רלוקסיפן (אביסטה). מיועדים לנשים לאחר גיל המעבר ומחקים חלק מההשפעות המיטיבות של אסטרוגן על העצם.
- טיפול הורמונלי חליפי (HRT): לנשים לאחר גיל המעבר, עשוי לסייע בשמירה על צפיפות העצם, אך כרוך בשיקול של תועלת מול סיכונים פוטנציאליים.
- תרופות אנאבוליות (בונה עצם): כגון טריפרטייד (פורטאו) או רומוסוזומאב (איווניטי). אלו לרוב שמורות למקרים של אוסטאופורוזיס קשה וסיכון גבוה מאוד לשברים.
טיפולים טבעיים
אוסטאופניה טיפול טבעי מתמקד בעיקר בשינויים באורח החיים ובאימוץ הרגלים התומכים בבריאות העצם. גישות אלו הן חיוניות הן למניעה והן לטיפול באוסטאופניה.
- תזונה לבריאות העצם:
- סידן: צריכה מספקת של סידן חיונית לבניית עצם ושמירה עליה. מקורות טובים כוללים מוצרי חלב, סרדינים עם עצמות, ירקות עליים ירוקים (כרוב, ברוקולי, קייל), טופו מועשר בסידן, שקדים וטחינה.
- וויטמין D: חיוני לספיגת סידן במעי. מקורות כוללים חשיפה מבוקרת לשמש, דגים שמנים (סלמון, מקרל), חלמון ביצה ומזונות מועשרים. לעיתים קרובות נדרש תיסוף.
- חלבון: חשוב לבניית מטריצת העצם.
- וויטמין K: מעורב במינרליזציה של העצם. מצוי בירקות עליים ירוקים.
- מגנזיום ואבץ: מינרלים נוספים החשובים לבריאות העצם.
- הימנעות: מצריכה מופרזת של מלח, קפאין ומשקאות מוגזים, העלולים להגביר איבוד סידן.
- פעילות גופנית:
- פעילות גופנית נושאת משקל: פעילויות בהן הגוף נושא את משקלו כנגד כוח הכבידה, כגון הליכה, ריצה קלה, ריקוד, עליית מדרגות. פעילויות אלו מעודדות בניית עצם.
- אימוני התנגדות (כוח): שימוש במשקולות, גומיות התנגדות או משקל הגוף לחיזוק שרירים. שרירים חזקים תומכים בשלד ומפעילים עומס בונה על העצמות.
- תרגילי שיווי משקל ויציבה: כגון טאי צ'י או יוגה, המסייעים במניעת נפילות.
- הפסקת עישון: עישון פוגע בתאי העצם ומזרז אובדן עצם.
- הגבלת צריכת אלכוהול: צריכה מופרזת של אלכוהול פוגעת בבריאות העצם.
- מניעת נפילות: חשובה במיוחד כדי למנוע שברים. כוללת התאמת הסביבה הביתית, בדיקות ראייה סדירות, ושימוש בעזרי הליכה במידת הצורך.
טבלה 3: המלצות תזונתיות ופעילות גופנית למניעה וטיפול באוסטאופניה
| רכיב אורח חיים | המלצות ספציפיות |
| תזונה | צריכת סידן (1000-1200 מ"ג ליום, תלוי בגיל), צריכת וויטמין D (800-1000 יחידות בינלאומיות ליום, או לפי בדיקות דם), תזונה עשירה בחלבון, פירות וירקות. הימנעות ממזון מעובד, מלח וקפאין בכמויות גדולות. |
| פעילות גופנית | לפחות 30 דקות של פעילות גופנית נושאת משקל ברוב ימות השבוע. 2-3 אימוני התנגדות בשבוע. תרגילי שיווי משקל ויציבה. |
| הרגלים נוספים | הפסקת עישון, הגבלת צריכת אלכוהול (עד מנה אחת ליום לנשים, שתי מנות לגברים). |
שאלות ותשובות בטבלה
טבלה 4: שאלות ותשובות נפוצות על אוסטאופניה
| שאלה | תשובה |
| האם ניתן "לרפא" אוסטאופניה או להפוך את התהליך? | ניתן לעצור או להאט את אובדן העצם, ובמקרים מסוימים אף לשפר את צפיפות העצם, באמצעות שינויים באורח חיים וטיפול תרופתי במידת הצורך. המטרה העיקרית היא מניעת התקדמות לאוסטאופורוזיס ושברים. |
| באיזו תדירות יש לבצע בדיקת צפיפות עצם (DXA)? | תדירות הבדיקות נקבעת על ידי הרופא בהתאם לרמת הסיכון, גיל המטופל ותוצאות בדיקות קודמות. לרוב, אחת לשנתיים עד חמש שנים, או בתדירות גבוהה יותר אם יש שינוי במצב הרפואי או בטיפול. |
| האם אוסטאופניה היא מחלה תורשתית? | נטייה גנטית משחקת תפקיד בסיכון לפתח אוסטאופניה ואוסטאופורוזיס. אם יש היסטוריה משפחתית של המחלה או שברים, הסיכון האישי עולה. |
| האם אוסטאופניה תמיד מתקדמת לאוסטאופורוזיס? | לא בהכרח. גילוי מוקדם וטיפול מתאים יכולים למנוע או לעכב את ההתקדמות לאוסטאופורוזיס. |
| היכן ניתן למצוא תמיכה ומידע נוסף, למשל פורום אוסטאופניה? | ניתן למצוא מידע ותמיכה בארגונים ועמותות העוסקים בבריאות העצם (כגון עמותת עיל"א בישראל), באתרי אינטרנט רפואיים מהימנים, ובקבוצות תמיכה או פורום אוסטאופניה מקוונים. חשוב לוודא את מהימנות המידע. |
| האם אוסטאופניה כאבים הם תסמין שכיח? | כאמור, אוסטאופניה עצמה אינה גורמת לכאבים. אם מופיעים כאבים בעצמות או במפרקים, יש לפנות לרופא לבירור הסיבה, שכן זה עלול להצביע על בעיה אחרת או על סיבוך כמו שבר. |
מחקרים בתחום
המחקר על אוסטאופניה ואוסטאופורוזיס הוא תחום פעיל ורחב היקף, המתבצע במדינות רבות, כולל מחקרים רפואיים בישראל ובחו"ל, ומתפרסם בשפות שונות. המחקרים מתמקדים בהבנה טובה יותר של מנגנוני אובדן עצם, זיהוי גורמי סיכון חדשים, פיתוח שיטות אבחון מדויקות יותר, ובדיקת יעילות ובטיחות של טיפולים תרופתיים ושינויים באורח חיים.
טבלה 5: סיכום כיווני מחקר עיקריים באוסטאופניה (כללי)
| כיוון מחקר | תיאור ומטרות עיקריות |
| זיהוי סמנים ביולוגיים (Biomarkers) | פיתוח בדיקות דם או שתן שיוכלו לזהות סיכון מוגבר לאובדן עצם מהיר או לתגובה לטיפול, ובכך לאפשר התערבות מוקדמת ומותאמת אישית. |
| פיתוח אוסטאופניה תרופות חדשות עם פחות תופעות לוואי | מחקר מתמשך לפיתוח תרופות יעילות יותר לבניית עצם או למניעת פירוק עצם, עם פרופיל בטיחות משופר ותופעות לוואי מופחתות. |
| תפקיד המיקרוביום של המעי (Gut Microbiome) | בחינת הקשר בין הרכב חיידקי המעי לבין בריאות העצם וספיגת מינרלים, ואפשרות להשפיע על כך באמצעות פרוביוטיקה או תזונה. |
| גישות מותאמות אישית (Personalized Medicine) | התאמת הטיפול למניעה וטיפול באוסטאופניה ואוסטאופורוזיס על בסיס הפרופיל הגנטי, גורמי הסיכון ואורח החיים של כל מטופל. |
| השפעת פעילות גופנית ספציפית על צפיפות העצם | מחקרים הבוחנים את סוג, עוצמת ותדירות הפעילות הגופנית היעילה ביותר לשיפור צפיפות העצם בקבוצות אוכלוסייה שונות, כולל אנשים עם אוסטאופניה. |
| חקר הקשר בין אוסטאופניה למחלות כרוניות אחרות | הבנת הקשרים המורכבים בין בריאות העצם למחלות כמו סוכרת, מחלות לב וכלי דם, ומחלות דלקתיות כרוניות, וכיצד טיפול במצב אחד יכול להשפיע על האחר. |
כיצד אוסטאופניה קשורה/עוזרת/מזיקה לחולי פיברומיאלגיה
פיברומיאלגיה היא תסמונת המאופיינת בכאב כרוני מפושט, עייפות, הפרעות שינה, ורגישות מוגברת. אין קשר סיבתי ישיר בו אוסטאופניה גורמת לפיברומיאלגיה או להיפך, אך ישנם מספר היבטים הקושרים בין שני המצבים:
- ירידה ברמת הפעילות הגופנית: כאבים כרוניים ועייפות, האופייניים לפיברומיאלגיה, עלולים להוביל לירידה משמעותית ברמת הפעילות הגופנית. חוסר בפעילות גופנית נושאת משקל הוא גורם סיכון ידוע להתפתחות אוסטאופניה.
- תזונה וספיגה: חלק מחולי פיברומיאלגיה עשויים לסבול מבעיות עיכול או תסמונת המעי הרגיז, מה שעלול להשפיע על ספיגת רכיבי תזונה חיוניים לבריאות העצם, כמו סידן ווויטמין D.
- שימוש בתרופות: תרופות מסוימות המשמשות לעיתים לטיפול בתסמיני פיברומיאלגיה או במצבים נלווים (למשל, תרופות נוגדות פרכוסים מסוימות, או סטרואידים אם ניתנים למצב אחר במקביל) עלולות להגביר את הסיכון לאובדן עצם.
- סיכון מוגבר לנפילות: כאבים, עייפות, סחרחורות והפרעות בשיווי המשקל, היכולים להופיע בפיברומיאלגיה, עלולים להגביר את הסיכון לנפילות. נפילה אצל אדם עם אוסטאופניה (ובוודאי אוסטאופורוזיס) מעלה משמעותית את הסיכון לשברים.
- השפעה על איכות חיים: קיום מקביל של פיברומיאלגיה ואוסטאופניה (או הסיכון לשברים הנלווה אליה) עלול להכביד עוד יותר על איכות החיים, להגביר כאבים (במקרה של שבר), ולהגביל את התפקוד היומיומי.
לכן, חשוב שאנשים הסובלים מפיברומיאלגיה יהיו מודעים לגורמי הסיכון לאוסטאופניה, ישמרו על אורח חיים פעיל ככל הניתן (בהתאמה למצבם), ידאגו לתזונה מאוזנת, וישקלו בדיקת צפיפות עצם בהתייעצות עם הרופא המטפל, במיוחד אם קיימים גורמי סיכון נוספים.
אוסטאופניה, ביטוח לאומי ואחוזי נכות
ההתייחסות לאוסטאופניה ביטוח לאומי וקביעת אוסטאופניה אחוזי נכות היא מורכבת.
אוסטאופניה כשלעצמה, בהיותה מצב של ירידה מתונה בצפיפות העצם ולרוב ללא תסמינים, בדרך כלל אינה מזכה באחוזי נכות או בקצבאות מיוחדות מהמוסד לביטוח לאומי בישראל. הקריטריונים לזכאות לקצבאות נכות מבוססים לרוב על מידת הפגיעה בתפקוד וביכולת ההשתכרות, או על חומרת מחלה ספציפית.
עם זאת, ישנם מצבים בהם אוסטאופניה עשויה להיות רלוונטית בהקשר של ביטוח לאומי:
- כאשר אוסטאופניה מתקדמת לאוסטאופורוזיס עם סיבוכים: אם האוסטאופניה מחמירה והופכת לאוסטאופורוזיס המלווה בשברים (במיוחד שברים בחוליות העמוד השדרה או בצוואר הירך), הפגיעה התפקודית והכאבים הנובעים מהשברים עשויים להוות בסיס לתביעת נכות. אחוזי הנכות ייקבעו בהתאם לחומרת השברים והשפעתם על התפקוד.
- כחלק ממכלול בעיות רפואיות: אם אוסטאופניה היא אחת ממספר בעיות רפואיות מהן סובל אדם, והשילוב של כלל הבעיות גורם למגבלה תפקודית משמעותית, הדבר עשוי להילקח בחשבון בוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי.
- הכרה בפגיעה בעבודה: במקרים נדירים, אם ניתן להוכיח קשר סיבתי בין תנאי עבודה מסוימים להתפתחות מואצת של אובדן עצם (מעבר לגורמי סיכון אחרים), ייתכן וניתן יהיה לבחון הכרה כפגיעה בעבודה.
חשוב להדגיש כי כל מקרה נדון לגופו, וההחלטות מתקבלות על ידי הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי על סמך תיעוד רפואי מקיף.
סיכום
אוסטאופניה היא מצב של ירידה בצפיפות העצם המהווה "קריאת השכמה" לחשיבות של שמירה על בריאות השלד. הבנת אוסטאופניה מה זה והגורמים לו, מאפשרת נקיטת צעדים למניעת החמרתו והתקדמותו לאוסטאופורוזיס. בעוד שאוסטאופניה עצמה לרוב אינה מלווה בתסמינים או באוסטאופניה כאבים ישירים, היא מעלה משמעותית את הסיכון לשברים אם אינה מטופלת. האבחון באמצעות בדיקת DXA, במיוחד באזורים כמו אוסטאופניה בעמוד השדרה, הוא פשוט ויעיל. הטיפול מתבסס על שילוב של אוסטאופניה טיפול טבעי הכולל תזונה נכונה ופעילות גופנית נושאת משקל, ולעיתים, במקרים של סיכון גבוה, גם אוסטאופניה תרופות. חשוב להיות מודעים לכך שקבלת אוסטאופניה אחוזי נכות או הכרה מאוסטאופניה ביטוח לאומי תלויה לרוב בהשלכות התפקודיות של המצב או בהתקדמותו לאוסטאופורוזיס עם סיבוכים. ניהול פרואקטיבי של בריאות העצם, התייעצות עם רופא, וחיפוש מידע ממקורות מהימנים (אולי אף פורום אוסטאופניה המנוהל על ידי גורמים מקצועיים) יכולים לתרום רבות לשמירה על עצמות חזקות ואיכות חיים טובה לאורך שנים.
