אטופיק דרמטיטיס: סיבות, אבחון, תסמינים וטיפולים והקשר לפיברומיאלגיה

אטופיק דרמטיטיס, המוכר גם בשם אקזמה אטופית, הוא מצב דלקתי כרוני של העור המאופיין בפריחה מגרדת. זוהי אחת ממחלות העור הנפוצות ביותר, המשפיעה על כ-15-20% מהילדים ו-1-3% מהמבוגרים ברחבי העולם. במאמר זה נסקור את הסיבות לאטופיק דרמטיטיס, התסמינים, שיטות האבחון, הטיפולים המקובלים – הן הקונבנציונליים והן הטבעיים – ואת הקשר האפשרי בין אטופיק דרמטיטיס לפיברומיאלגיה.

מהו אטופיק דרמטיטיס?

אטופיק דרמטיטיס הוא מצב דלקתי כרוני של העור, המתאפיין בהתלקחויות חוזרות ונשנות של פריחה מגרדת. המחלה מתחילה לרוב בגיל הינקות או הילדות המוקדמת, אך יכולה להופיע בכל גיל. אצל רבים, המחלה נוטה להשתפר עם הגיל, אך במקרים מסוימים היא עשויה להימשך לאורך כל החיים.

אטופיק דרמטיטיס מהווה חלק ממה שמכונה "המרש האטופי" (atopic march), תהליך בו אנשים עם נטייה אטופית (אלרגית) מפתחים רצף של מחלות אלרגיות לאורך חייהם, הכולל אטופיק דרמטיטיס, אלרגיות מזון, אסתמה אלרגית ונזלת אלרגית.

סיבות וגורמי סיכון

אטופיק דרמטיטיס הוא מצב מורכב הנגרם משילוב של גורמים גנטיים, סביבתיים ואימונולוגיים:

גורמים גנטיים

• מוטציות בגן פילגרין (Filaggrin): פגמים בגן זה, האחראי על ייצור חלבון חיוני לתפקוד מחסום העור, נפוצים אצל חולי אטופיק דרמטיטיס.
• היסטוריה משפחתית: הסיכון לפתח אטופיק דרמטיטיס גבוה יותר אצל ילדים שלהוריהם או לאחיהם יש את המחלה או מחלות אלרגיות אחרות.
• וריאנטים גנטיים הקשורים למערכת החיסון: גנים המשפיעים על תפקוד מערכת החיסון, כגון אלה הקשורים לתאי T ולאינטרלאוקינים.

גורמים סביבתיים

• גורמים מעוררים (טריגרים): מספר גורמים סביבתיים עשויים להחמיר את המחלה, כולל:
  • אלרגנים: אבק, קרדית האבק, פרוות בעלי חיים, אבקת פרחים.
  • גורמים מגרים: סבונים חזקים, בדים סינתטיים, בשמים, זיעה ושינויי טמפרטורה.
  • מזונות: אצל חלק מהחולים, מזונות מסוימים כמו ביצים, חלב, אגוזים, חיטה, סויה ודגים.
  • זיהומים: בעיקר זיהומים חיידקיים (סטאפילוקוקוס אוראוס), ויראליים ופטרייתיים.
  • לחץ נפשי: עלול להחמיר את התסמינים.

מנגנונים אימונולוגיים

• אי-איזון במערכת החיסון: נטייה לתגובת יתר של מערכת החיסון מסוג Th2.
• דלקת כרונית: שחרור ציטוקינים דלקתיים כגון IL-4, IL-13, IL-31.
• IgE מוגבר: רמות גבוהות של נוגדנים מסוג IgE, הקשורים לתגובות אלרגיות.

מחסום עור פגום

• פגיעה בתפקוד מחסום העור: אנשים עם אטופיק דרמטיטיס סובלים מפגיעה בתפקוד מחסום העור, מה שמוביל לאובדן לחות, חדירה של מזהמים וגורמים מעוררים, ותגובה דלקתית מוגברת.

תסמינים

התסמינים של אטופיק דרמטיטיס משתנים בין אנשים שונים ועשויים להשתנות בעוצמתם לאורך זמן:

תסמינים עיקריים

• גרד עז: הסימפטום הבולט ביותר, לעיתים קשה מאוד ומפריע לשינה.
• עור יבש: יובש כללי ומתמשך של העור.
• פריחה אדומה: בעיקר בקפלי העור (מרפקים, ברכיים, צוואר).
• נגעים מעובים: כתוצאה מגירוד כרוני והתעבות העור (ליכניפיקציה).
• שינויים בצבע העור: כהות או בהירות יתר.
• הפרשת נוזלים ויצירת קשקשים: בעיקר בהתלקחויות חריפות.

מיקום הנגעים

• תינוקות (עד גיל שנתיים): בעיקר בלחיים, בקרקפת, בגפיים ובגוף.
• ילדים (2-12 שנים): בעיקר בקפלי המרפקים, הברכיים, הצוואר, פרק כף היד והקרסוליים.
• מתבגרים ומבוגרים: בעיקר בקפלי המרפקים, הברכיים, הצוואר והידיים. אצל מבוגרים יכולה להיות פגיעה משמעותית בפנים.

סיבוכים

• זיהומים משניים: זיהומים חיידקיים (בעיקר סטאפילוקוקוס אוראוס), ויראליים (הרפס סימפלקס, מולוסקום קונטגיוזום) ופטרייתיים.
• הפרעות שינה: כתוצאה מגרד עז.
• השפעות פסיכולוגיות: דימוי עצמי נמוך, חרדה, דיכאון ובעיות חברתיות.
• קשיי ריכוז ולמידה: בעיקר בילדים, כתוצאה מהפרעות שינה ואי נוחות מתמשכת.
• הפרעת צמיחה: במקרים חמורים אצל ילדים.

אבחון

האבחון של אטופיק דרמטיטיס מבוסס בעיקר על הערכה קלינית והיסטוריה רפואית. אין בדיקת דם או בדיקה מעבדתית ספציפית המאבחנת את המחלה.

קריטריונים קליניים

האבחון מתבסס על מספר קריטריונים, כגון קריטריוני האקדמיה האמריקאית לדרמטולוגיה, הכוללים:

קריטריונים חיוניים

• גרד
• דרמטיטיס (דלקת עור) בדפוסים אופייניים לגיל:
  • פנים, צוואר וגפיים אצל תינוקות וילדים
  • קפלים (מרפקים, ברכיים) אצל כל הגילאים

קריטריונים תומכים

• גיל הופעה מוקדם
• אטופיה (נטייה אלרגית אישית או משפחתית)
• יובש עור
• רמות IgE מוגברות
• זיהומים חוזרים של העור

בדיקות נוספות

במקרים מסוימים, במיוחד כאשר יש חשד לאלרגיות המחמירות את המחלה, הרופא עשוי להמליץ על:

• בדיקות טלאי (Patch tests): לזיהוי אלרגנים במגע.
• בדיקות עקירה (Prick tests) או בדיקות דם ספציפיות ל-IgE: לזיהוי אלרגנים במזון או בסביבה.
• ביופסיית עור: במקרים מסוימים, כאשר האבחנה אינה ברורה.

טיפולים קונבנציונליים

הטיפול באטופיק דרמטיטיס מורכב ומותאם לחומרת המחלה ולמאפייניה הייחודיים אצל כל מטופל:

טיפול בסיסי – שמירה על מחסום העור

• לחות: שימוש סדיר בקרמים ותכשירי לחות (אמוליינטים) עשירים לחיזוק מחסום העור.
• נוהלי רחצה: מקלחות קצרות במים פושרים, שימוש בתחליפי סבון עדינים, ייבוש העור בטפיחות.
• הימנעות מגורמים מעוררים: זיהוי והימנעות מגורמים סביבתיים ואלרגנים ידועים.

טיפול תרופתי

• סטרואידים מקומיים: לדיכוי הדלקת. משתמשים בהם בתקופות של התלקחות, בריכוזים משתנים לפי חומרת המצב ואזור הגוף.
• מעכבי קלצינוירין מקומיים (טקרולימוס, פימקרולימוס): חלופה לסטרואידים, במיוחד לטיפול ארוך טווח ובאזורים רגישים כמו הפנים.
• מעכבי PDE4 מקומיים (כמו Crisaborole): לטיפול בדלקת קלה עד בינונית.
• אנטיהיסטמינים: להקלה על הגרד, בעיקר בלילה.
• אנטיביוטיקה: במקרים של זיהום משני.
• טיפולים סיסטמיים: במקרים חמורים, עמידים לטיפול מקומי:
  • קורטיקוסטרואידים פומיים: לטווח קצר בלבד, במקרי התלקחות חמורה.
  • מדכאי מערכת חיסון כמו ציקלוספורין, מטוטרקסט או אזתיופרין: למקרים חמורים וממושכים.
  • דופילומאב (Dupilumab): נוגדן מונוקלונלי המעכב אינטרלאוקינים 4 ו-13, המאושר לטיפול באטופיק דרמטיטיס בינוני עד חמור.
  • JAK מעכבי (כמו Abrocitinib, Upadacitinib): מאושרים במדינות מסוימות למקרים חמורים.

פוטותרפיה

• טיפול באור אולטרה-סגול (UVB): יעיל בחלק מהמקרים, בעיקר בדרמטיטיס כרוני.

טיפולים טבעיים ומשלימים

לצד הטיפולים הקונבנציונליים, ישנם מספר טיפולים טבעיים ומשלימים שעשויים לסייע בשליטה בתסמיני אטופיק דרמטיטיס:

תכשירים טבעיים מקומיים

• שמן עץ התה: בעל תכונות אנטי-בקטריאליות, עשוי לסייע במקרים של זיהום משני.
• אלוורה: בעלת תכונות מרגיעות ואנטי-דלקתיות.
• שמן נר הלילה: עשיר בחומצת גמא-לינולנית, שעשויה לסייע בשיקום מחסום העור.
• שמן קוקוס: בעל תכונות אנטי-מיקרוביאליות ומרכך עור.
• שיבולת שועל קולואידית: ידועה ביכולתה להרגיע גירויי עור.

תוספי תזונה

• חומצות שומן אומגה-3: עשויות לסייע בהפחתת הדלקת.
• פרוביוטיקה: מחקרים מראים שעשויה לסייע, במיוחד אצל ילדים.
• ויטמין D: רמות נמוכות קשורות לחומרה מוגברת של אטופיק דרמטיטיס.
• ויטמין E: בעל תכונות נוגדות חמצון שעשויות לסייע במצבי דלקת.

טיפולים תזונתיים

• זיהוי וטיפול באלרגיות מזון: אלימינציה של מזונות מעוררים אלרגיה באנשים עם אלרגיות מזון מאובחנות.
• דיאטה ים-תיכונית: עשירה בשמן זית, פירות, ירקות ודגים, עשויה להפחית דלקת.

טכניקות לניהול לחץ

• מדיטציה והרפיה: עשויות לסייע בהפחתת לחץ נפשי, שהוא גורם ידוע להחמרת המחלה.
• יוגה וטאי צ'י: שילוב של פעילות גופנית, נשימה ומדיטציה.

טיפולים אלטרנטיביים

• דיקור (אקופונקטורה): עשוי לסייע בהפחתת גרד וסימפטומים אחרים אצל חלק מהחולים.
• בצע Wet Wrap: עטיפת האזורים הנגועים בתחבושות לחות לאחר מריחת תכשירי לחות, לשיפור חדירות הקרמים והפחתת הגרד.

הקשר בין אטופיק דרמטיטיס לפיברומיאלגיה

פיברומיאלגיה היא תסמונת כאב כרוני המתאפיינת בכאב שרירים נרחב, עייפות, הפרעות שינה ובעיות קוגניטיביות. מחקרים מהשנים האחרונות מצביעים על קשר אפשרי בין אטופיק דרמטיטיס לפיברומיאלגיה, כאשר שיעור הפיברומיאלגיה בקרב חולי אטופיק דרמטיטיס גבוה יותר מאשר באוכלוסייה הכללית.

מנגנונים משותפים אפשריים

1. דלקת כרונית: שני המצבים קשורים בדלקת כרונית ברמה נמוכה. הציטוקינים הדלקתיים המשוחררים באטופיק דרמטיטיס עשויים להשפיע על מערכת העצבים המרכזית ולתרום להתפתחות כאב כרוני, כפי שנצפה בפיברומיאלגיה.
2. רגישות יתר עצבית מרכזית: שני המצבים מאופיינים ברגישות יתר של מערכת העצבים המרכזית. באטופיק דרמטיטיס, רגישות זו מתבטאת בגרד עז, ובפיברומיאלגיה – בכאב מוגבר.
3. הפרעות שינה: הגרד העז באטופיק דרמטיטיס גורם להפרעות שינה, המהוות גם סימפטום מרכזי בפיברומיאלגיה. שינה לקויה עלולה להחמיר את שני המצבים.
4. לחץ ומצוקה נפשית: שני המצבים מוחמרים על ידי לחץ נפשי, ובמקביל גורמים ללחץ ומצוקה רגשית, יוצרים מעגל קסמים שלילי.
5. שיבוש בציר היפותלמוס-היפופיזה-אדרנל: ממצאים מצביעים על שיבושים דומים במערכת זו, האחראית על תגובת הגוף למתח, בשני המצבים.

ממצאים אפידמיולוגיים

מחקר שפורסם ב-Journal of the European Academy of Dermatology and Venereology מצא כי חולי אטופיק דרמטיטיס נמצאים בסיכון מוגבר ב-1.5 עד 2 פעמים לפתח פיברומיאלגיה בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.

מחקר אחר שפורסם ב-Acta Dermato-Venereologica מצא שכיחות גבוהה יותר של תסמינים דמויי פיברומיאלגיה, כגון כאב נרחב ועייפות, בקרב מטופלים עם אטופיק דרמטיטיס בינוני עד חמור.

השלכות טיפוליות

הבנת הקשר בין שני המצבים מובילה למספר השלכות טיפוליות חשובות:

1. סינון הדדי: מומלץ לסנן חולי אטופיק דרמטיטיס לסימני פיברומיאלגיה, במיוחד במקרים כרוניים או חמורים.
2. גישה טיפולית הוליסטית: טיפול המתייחס לשני המצבים עשוי להיות יעיל יותר. לדוגמה, טיפולים אנטי-דלקתיים עשויים להקל על שניהם.
3. ניהול הפרעות שינה: טיפול יעיל בהפרעות שינה עשוי לשפר את שני המצבים.
4. התערבויות פסיכולוגיות: טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, טכניקות הרפיה ומדיטציה עשויים לסייע בהפחתת הלחץ ובשיפור התסמינים של שני המצבים.
5. מודעות לתרופות משותפות: חלק מהתרופות, כגון מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין ונוראפינפרין (SNRI), משמשות הן לטיפול בגרד כרוני והן לטיפול בפיברומיאלגיה.

סיכום

אטופיק דרמטיטיס הוא מצב דלקתי כרוני של העור המשפיע על איכות החיים של מיליוני אנשים ברחבי העולם. המחלה נגרמת משילוב מורכב של גורמים גנטיים, סביבתיים ואימונולוגיים, ומתאפיינת בפריחה מגרדת, עור יבש ודלקתי.

הטיפול במחלה מחייב גישה רב-מערכתית, הכוללת שמירה קפדנית על לחות העור, הימנעות מגורמים מעוררים, וטיפולים תרופתיים לפי הצורך. טיפולים טבעיים ומשלימים עשויים להוות תוספת חשובה למשטר הטיפולי.

הקשר המתגלה בין אטופיק דרמטיטיס לפיברומיאלגיה מדגיש את הצורך בגישה הוליסטית לטיפול בחולים הסובלים משני המצבים, תוך התייחסות למנגנונים המשותפים ולהשפעתם ההדדית.

מחקר נוסף בתחום זה עשוי להוביל להבנה עמוקה יותר של המנגנונים המשותפים ולפיתוח גישות טיפוליות חדשניות ויעילות יותר עבור שני המצבים.