אנגיואדמה מה זה? מבוא לתופעה
אנגיואדמה (Angioedema) היא תופעה רפואית המתבטאת בנפיחות מקומית, מהירה וחולפת של השכבות העמוקות יותר של העור (דרמיס עמוק, רקמה תת-עורית) או של הריריות (למשל, במערכת העיכול או בדרכי הנשימה). הנפיחות נגרמת עקב הצטברות נוזלים מחוץ לכלי הדם. אנגיואדמה יכולה להופיע לבדה או בשילוב עם אורטיקריה (סרפדת). חשוב להבין אנגיואדמה מה זה מכיוון שבמקרים מסוימים, במיוחד כאשר היא מערבת את דרכי הנשימה העליונות, היא עלולה להיות מסכנת חיים.
סוגי אנגיואדמה, תסמינים וסיבות
קיימים מספר סוגים של אנגיואדמה (Angioedema), הנבדלים זה מזה במנגנון ההתפתחות, בגורמים ובתסמינים הנלווים.
סוגי אנגיואדמה עיקריים:
- אנגיואדמה אלרגיה (Allergic Angioedema): זוהי הצורה הנפוצה ביותר, הנגרמת מתגובה אלרגית מיידית (מסוג IgE) לאלרגן מסוים (כגון מזון, תרופות, עקיצות חרקים). לרוב, אנגיואדמה אלרגיה מופיעה יחד עם אנגיואדמה אורטיקריה (סרפדת – פריחה אדומה ומגרדת המורמת מעל פני העור).
- אנגיואדמה לא-אלרגית:
- אנגיואדמה תורשתית (Hereditary Angioedema – HAE): מחלה גנטית נדירה הנגרמת לרוב מחסר כמותי או תפקודי של האנזים C1 אסטראז אינהיביטור (C1-INH), או ממוטציות בגנים אחרים (כגון פקטור XII) המובילות לייצור עודף של ברדיקינין. אנגיואדמה תורשתית אינה מלווה באורטיקריה.
- אנגיואדמה נרכשת (Acquired Angioedema – AAE): דומה במנגנוניה ל-HAE אך אינה תורשתית ומתפתחת מאוחר יותר בחיים, לעיתים קרובות על רקע מחלות אחרות (כגון מחלות לימפופרוליפרטיביות) או יצירת נוגדנים עצמיים נגד C1-INH. גם היא אינה מלווה באורטיקריה.
- אנגיואדמה הנגרמת על ידי מעכבי ACE (ACE inhibitor-induced Angioedema): תרופות מקבוצת מעכבי ACE (המשמשות לטיפול ביתר לחץ דם ואי ספיקת לב) עלולות לגרום לאנגיואדמה על ידי עיכוב פירוק ברדיקינין. סוג זה אינו מלווה באורטיקריה.
- אנגיואדמה אידיופטית (Idiopathic Angioedema): כאשר לא נמצא גורם ברור לאנגיואדמה. אנגיואדמה אידיופטית יכולה להיות היסטמינרגית (מגיבה לאנטיהיסטמינים, לעיתים מלווה באורטיקריה כרונית) או לא-היסטמינרגית (אינה מגיבה לאנטיהיסטמינים, ללא אורטיקריה).
תסמינים:
התסמין העיקרי של אנגיואדמה הוא נפיחות. מיקום הנפיחות יכול להשתנות ולכלול:
- אנגיואדמה בשפתיים, בפנים, בעפעפיים, בלשון – אלו האזורים הנפוצים ביותר.
- גפיים (ידיים, רגליים).
- איברי מין.
- ריריות מערכת העיכול: יכול לגרום לכאבי בטן עזים, בחילות והקאות (במיוחד ב-HAE).
- ריריות דרכי הנשימה העליונות (גרון, מיתרי הקול, לוע): זהו המצב המסוכן ביותר, שכן הנפיחות עלולה לחסום את מעבר האוויר ולגרום לקשיי נשימה ואף לחנק.
מאפיינים נוספים של הנפיחות:
- הופעה מהירה יחסית (תוך דקות עד שעות).
- לרוב א-סימטרית.
- העור מעל הנפיחות יכול להיות בצבע רגיל או אדמדם קלות.
- הנפיחות לרוב אינה גומתית (כלומר, לחיצה עליה אינה משאירה שקע).
- תחושת כאב, מתח או אי נוחות באזור הנפוח. גרד מופיע בעיקר כאשר אנגיואדמה מלווה באנגיואדמה אורטיקריה.
סיבות ומנגנונים:
המנגנון הבסיסי הגורם לאנגיואדמה הוא דליפה מוגברת של נוזלים מכלי הדם הקטנים אל הרקמות הסובבות. דליפה זו נגרמת מהרחבת כלי דם ועלייה בחדירותם, כתוצאה משחרור של חומרים כימיים (מדיאטורים) בגוף:
- היסטמין: מדיאטור מרכזי באנגיואדמה אלרגיה ובסוגים היסטמינרגיים של אנגיואדמה אידיופטית. הוא משוחרר מתאי מאסט ותאים אחרים במערכת החיסון.
- ברדיקינין: מדיאטור מרכזי באנגיואדמה תורשתית, אנגיואדמה נרכשת ואנגיואדמה הנגרמת ממעכבי ACE. עודף ברדיקינין גורם להרחבת כלי דם ולהגברת חדירותם.
- מדיאטורים נוספים: לויקוטריאנים, פרוסטגלנדינים ורכיבי מערכת המשלים יכולים גם הם למלא תפקיד.
טריגרים להתקפי אנגיואדמה כוללים: אלרגנים (באנגיואדמה אלרגיה), תרופות (מעכבי ACE, NSAIDs), טראומה פיזית (במיוחד ב-HAE), זיהומים, מתח נפשי, ושינויים הורמונליים.
אבחון אנגיואדמה
אבחון מדויק של אנגיואדמה וסוגה הוא חיוני להתאמת הטיפול הנכון. האבחון מתבסס על:
- אנמנזה (היסטוריה רפואית): הרופא ישאל על תחילת התסמינים, תדירות ההתקפים, משך הנפיחות, מיקומים אופייניים (כמו אנגיואדמה בשפתיים), תסמינים נלווים (אורטיקריה, כאבי בטן, קשיי נשימה), היסטוריה משפחתית של אנגיואדמה (חשוב לחשד באנגיואדמה תורשתית), שימוש בתרופות (במיוחד מעכבי ACE), וחשיפה לאלרגנים פוטנציאליים.
- בדיקה גופנית: הערכת אופי הנפיחות, מיקומה, וחיפוש אחר סימנים נלווים כמו אנגיואדמה אורטיקריה.
- בדיקות מעבדה: מטרתן לזהות את המנגנון והגורם לאנגיואדמה.
בדיקות מעבדה וערכים אופייניים
הבדיקות תלויות בחשד הקליני לסוג האנגיואדמה:
טבלה 1: בדיקות מעבדה אופייניות לסוגי אנגיואדמה
| סוג האנגיואדמה | C4 | C1-INH כמותי | C1-INH תפקודי | C1q | טריפטאז (בהתקף) |
| אנגיואדמה אלרגיה (עם אורטיקריה) | תקין | תקין | תקין | תקין | עשוי להיות מוגבר |
| אנגיואדמה תורשתית (HAE) סוג I | נמוך | נמוך | נמוך | תקין | תקין |
| אנגיואדמה תורשתית (HAE) סוג II | נמוך | תקין/גבוה | נמוך | תקין | תקין |
| HAE עם C1-INH תקין | תקין | תקין | תקין | תקין | תקין |
| אנגיואדמה נרכשת (AAE) | נמוך | נמוך | נמוך | נמוך | תקין |
| אנגיואדמה עקב מעכבי ACE | תקין | תקין | תקין | תקין | תקין |
| אנגיואדמה אידיופטית (היסטמינרגית) | תקין | תקין | תקין | תקין | עשוי להיות מוגבר |
בדיקות נוספות עשויות לכלול:
- רמות IgE כללי וספציפי לאלרגנים (בחשד לאנגיואדמה אלרגיה).
- בדיקות גנטיות לאישור מוטציות הגורמות לאנגיואדמה תורשתית.
- בדיקות לנוגדנים עצמיים (בחשד לאנגיואדמה נרכשת או אנגיואדמה אידיופטית על רקע אוטואימוני).
- בדיקות הדמיה: במקרים של אנגיואדמה במערכת העיכול, ניתן לבצע אולטרסאונד או CT בטן. בצקת בדרכי הנשימה ניתן לראות בלרינגוסקופיה.
באנגיואדמה אידיופטית, האבחנה נעשית לרוב על דרך השלילה, לאחר שלא נמצא גורם ספציפי אחר.
טיפולים קונבנציונליים באנגיואדמה
הטיפול באנגיואדמה תלוי בסוגה, בחומרתה ובמיקום הנפיחות. המטרה העיקרית היא להקל על התסמינים, למנוע סיבוכים (במיוחד חסימת דרכי אוויר), ולמנוע התקפים חוזרים.
טיפול בהתקף חריף:
- אנגיואדמה אלרגיה או אנגיואדמה אידיופטית היסטמינרגית:
- אנטיהיסטמינים (H1 blockers): במינון גבוה. לעיתים משלבים גם H2 blockers.
- קורטיקוסטרואידים סיסטמיים (כמו פרדניזון): לטיפול קצר טווח בהתקפים קשים.
- אפינפרין (אדרנלין): במקרים של אנפילקסיס או בצקת חמורה בדרכי הנשימה העליונות.
- אנגיואדמה תורשתית (HAE), אנגיואדמה נרכשת (AAE) ואנגיואדמה עקב מעכבי ACE (מתווכת ברדיקינין):
- אנטיהיסטמינים וקורטיקוסטרואידים אינם יעילים בסוגים אלו.
- תרכיז C1-INH: ניתן בעירוי, מחליף את האנזים החסר או הפגום.
- איקטיבנט (Icatibant): אנטגוניסט לקולטן ברדיקינין B2, ניתן בזריקה תת-עורית.
- אקלנטיד (Ecallantide): מעכב קליקראין, ניתן בזריקה תת-עורית (פחות נפוץ בישראל).
- במצבי חירום ובהיעדר טיפולים ספציפיים, ניתן לשקול מתן פלזמה טרייה קפואה (FFP), אך בזהירות (עלולה להחמיר התקף ב-HAE סוג II).
- בצקת בדרכי הנשימה העליונות: דורשת טיפול חירום מיידי, לעיתים עד כדי צורך באינטובציה (החדרת צינור הנשמה) או פיום קנה (טרכאוטומיה) כדי להבטיח מעבר אוויר.
טיפול מונע (פרופילקטי):
- אנגיואדמה אלרגיה או אנגיואדמה אידיופטית כרונית:
- אנטיהיסטמינים באופן קבוע.
- אומליזומאב (Xolair): נוגדן מונוקלונלי הנקשר ל-IgE, יעיל באורטיקריה כרונית ספונטנית המלווה באנגיואדמה.
- הימנעות מטריגרים ידועים.
- אנגיואדמה תורשתית (HAE):
- מניעה לטווח ארוך: תרכיז C1-INH באופן קבוע, לנלדלומאב (Takhzyro), ברורטלסטאט (Orladeyo), אנדרוגנים מוחלשים (כמו דנאזול – שימוש פחות נפוץ כיום בשל תופעות לוואי).
- מניעה לטווח קצר: לפני פרוצדורות רפואיות או אירועים העלולים לעורר התקף (כמו טיפולי שיניים), ניתן תרכיז C1-INH.
טבלה 2: אפשרויות טיפול קונבנציונלי בהתקפי אנגיואדמה חריפים
| סוג האנגיואדמה | טיפול קו ראשון בהתקף חריף | טיפולים נוספים אפשריים |
| אנגיואדמה אלרגיה | אנטיהיסטמינים, אפינפרין (אם אנפילקסיס/בצקת גרון) | קורטיקוסטרואידים סיסטמיים |
| אנגיואדמה תורשתית (HAE) / נרכשת (AAE) | תרכיז C1-INH, איקטיבנט | אקלנטיד, FFP (בזהירות) |
| אנגיואדמה עקב מעכבי ACE | הפסקת התרופה. איקטיבנט, תרכיז C1-INH (במקרים קשים) | תמיכה נשימתית במידת הצורך, FFP |
| אנגיואדמה אידיופטית (היסטמינרגית) | אנטיהיסטמינים במינון גבוה | קורטיקוסטרואידים, אומליזומאב (בכרונית) |
| אנגיואדמה אידיופטית (לא היסטמינרגית) | ניסיון טיפול דומה ל-HAE, לעיתים חומצה טרנקסמית |
אנגיואדמה טיפול טבעי וגישות משלימות
חשוב להדגיש כי אנגיואדמה טיפול טבעי אינו מהווה תחליף לטיפול רפואי קונבנציונלי, במיוחד במצבים חריפים או מסכני חיים, ובסוגי אנגיואדמה שאינם אלרגיים כמו HAE. עם זאת, גישות מסוימות עשויות לסייע כטיפול תומך או במקרים קלים של אנגיואדמה אלרגיה או אנגיואדמה אידיופטית היסטמינרגית. יש להתייעץ תמיד עם רופא לפני שימוש בטיפולים טבעיים.
טבלה 3: גישות משלימות וטבעיות פוטנציאליות (יש להתייעץ עם רופא)
| גישה | תיאור ושימוש פוטנציאלי | אזהרות |
| קוורצטין | פלבנואיד נוגד חמצון, בעל תכונות אנטי-היסטמיניות ומייצבות תאי מאסט. עשוי לסייע באנגיואדמה אלרגיה. | יש להתייעץ עם רופא, במיוחד אם נוטלים תרופות אחרות. |
| ויטמין C | נוגד חמצון, תומך במערכת החיסון, בעל אפקט אנטי-היסטמיני קל. | מינונים גבוהים עלולים לגרום להפרעות עיכול. |
| ברומלין (ממיץ אננס) | אנזים בעל תכונות אנטי-דלקתיות. | עלול להגביר דימום, זהירות עם מדללי דם. |
| סרפד (Urtica dioica) | שימוש מסורתי להקלה על תסמיני אלרגיה. | יש להשתמש בתכשירים ייעודיים, עלול לגרום לתגובות עוריות במגע ישיר. |
| קומפרסים קרים | להקלה מקומית על נפיחות ואי נוחות, למשל באנגיואדמה בשפתיים. | אין להניח קרח ישירות על העור. |
| הימנעות מטריגרים ידועים | זיהוי והימנעות מאלרגנים במזון, תרופות, עקיצות חרקים וכו' – מרכיב חשוב באנגיואדמה טיפול טבעי. | דורש לעיתים בירור אלרגי מסודר. |
| טכניקות להפחתת מתח | יוגה, מדיטציה, דמיון מודרך. מתח נפשי יכול להיות טריגר להתקפים. | אינו טיפול ישיר בנפיחות אך עשוי לסייע במניעה. |
שאלות ותשובות נפוצות על אנגיואדמה
טבלה 4: שאלות נפוצות על אנגיואדמה
| שאלה | תשובה |
| אנגיואדמה מה זה בדיוק? | אנגיואדמה היא נפיחות מקומית ועמוקה של העור או הריריות, שיכולה להופיע באזורים כמו הפנים (אנגיואדמה בשפתיים, עפעפיים), גפיים, איברי מין, מערכת העיכול או דרכי הנשימה. |
| האם אנגיואדמה תמיד מלווה באנגיואדמה אורטיקריה (סרפדת)? | לא תמיד. אנגיואדמה אלרגיה ובסוגים מסוימים של אנגיואדמה אידיופטית הנפיחות מלווה לעיתים קרובות באורטיקריה (פריחה מגרדת). לעומת זאת, באנגיואדמה תורשתית (HAE), אנגיואדמה עקב מעכבי ACE, וחלק ממקרי אנגיואדמה נרכשת, אורטיקריה אינה מופיעה. |
| מתי אנגיואדמה נחשבת למסכנת חיים? | אנגיואדמה עלולה להיות מסכנת חיים אם הנפיחות מערבת את הלשון, הגרון או מיתרי הקול (בצקת לרינגיאלית), וגורמת לחסימת דרכי האוויר. זהו מצב חירום רפואי הדורש טיפול מיידי. |
| מה ההבדל בין אנגיואדמה תורשתית לאנגיואדמה נרכשת? | אנגיואדמה תורשתית (HAE) היא מחלה גנטית הנובעת מחסר או תפקוד לקוי של האנזים C1 inhibitor. אנגיואדמה נרכשת (AAE) מתפתחת מאוחר יותר בחיים, ולרוב קשורה למחלות אחרות (כגון מחלות לימפופרוליפרטיביות) או לנוגדנים עצמיים כנגד C1 inhibitor. |
| האם יש אנגיואדמה טיפול טבעי יעיל? | עבור אנגיואדמה אלרגיה קלה, גישות טבעיות עשויות להציע הקלה מסוימת כטיפול משלים. עם זאת, במקרים חמורים, ובמיוחד בסוגים שאינם אלרגיים (כמו HAE), אנגיואדמה טיפול טבעי אינו תחליף לטיפול רפואי קונבנציונלי ספציפי ולעיתים מציל חיים. יש להתייעץ תמיד עם רופא. |
| מה הסיכוי לקבל הכרה באנגיואדמה ביטוח לאומי? | הכרה בזכויות עקב אנגיואדמה ביטוח לאומי תלויה בחומרת המחלה, תדירות ההתקפים, השפעתם על התפקוד היומיומי ועל כושר העבודה, וקיום מחלות נלוות. במקרים של אנגיואדמה תורשתית או אנגיואדמה אידיופטית כרונית וקשה, הגורמת למגבלות משמעותיות, ניתן להגיש תביעה לקביעת אחוזי נכות וזכויות נלוות. מומלץ להתייעץ עם גורמים מקצועיים המסייעים במיצוי זכויות. |
מחקרים בתחום האנגיואדמה
המחקר בתחום האנגיואדמה מתמקד בהבנה מעמיקה יותר של המנגנונים המורכבים הגורמים לסוגים השונים של המחלה, ובפיתוח טיפולים חדשניים, יעילים ובטוחים יותר.
טבלה 5: כיווני מחקר עדכניים בתחום האנגיואדמה
| תחום המחקר | תיאור ומטרות עיקריות (מתורגם לעברית) |
| טיפולים ביולוגיים חדשניים ל-HAE | פיתוח נוגדנים מונוקלונליים חדשים (מעבר ללנדלומאב) המכוונים למסלול הברדיקינין (למשל, נגד פקטור XIIa או קליקריין בפלזמה), וכן תרופות פומיות חדשות למניעת התקפים באנגיואדמה תורשתית. נכון ליוני 2025, מחקרים אלו מתקדמים ומראים תוצאות מבטיחות. |
| ריפוי גני ל-HAE | מחקרים ראשוניים, חלקם כבר בשלבים קליניים מוקדמים, בוחנים את הפוטנציאל של ריפוי גני לתיקון הפגם הגנטי האחראי על אנגיואדמה תורשתית (לרוב בגן SERPING1 המקודד ל-C1-INH), במטרה להשיג ריפוי קבוע של המחלה או הפחתה דרמטית בתדירות וחומרת ההתקפים. |
| הבנת המנגנונים באנגיואדמה אידיופטית שאינה היסטמינרגית | זיהוי מסלולים פתופיזיולוגיים ומדיאטורים (מעבר לברדיקינין) המעורבים בסוג זה של אנגיואדמה, כדי לפתח טיפולים ממוקדים יותר. נחקרים מסלולים הקשורים למערכת הקרישה והפיברינוליזה. |
| סמנים ביולוגיים (Biomarkers) | איתור סמנים ביולוגיים בדם או ברקמות שיסייעו באבחון מדויק יותר של סוגי אנגיואדמה השונים, ניבוי חומרת המחלה, התגובה לטיפולים השונים, והתאמת הטיפול היעיל ביותר לכל מטופל באופן אישי. |
| השפעת המיקרוביום על אנגיואדמה | בחינת הקשר בין הרכב חיידקי המעי (מיקרוביום) לבין התפתחות ומהלך של אנגיואדמה, במיוחד בסוגים הקשורים למערכת החיסון או לדלקת כרונית. מחקרים בודקים האם שינויים במיקרוביום יכולים להשפיע על תדירות או חומרת ההתקפים. |
| שיפור איכות החיים של חולי אנגיואדמה כרונית | מחקרים המתמקדים בהערכת נטל המחלה על איכות החיים (פיזית ונפשית), ופיתוח אסטרטגיות לשיפור ההתמודדות, הטיפול הפסיכולוגי, והתמיכה בחולים עם אנגיואדמה כרונית, כולל אלו עם אנגיואדמה בשפתיים או התקפים בלתי צפויים המשבשים את שגרת החיים. |
אנגיואדמה ופיברומיאלגיה
פיברומיאלגיה היא תסמונת המאופיינת בכאב כרוני מפושט, עייפות, הפרעות שינה ותסמינים נוספים. נכון להיום, אין קשר סיבתי ישיר ומבוסס בספרות המדעית בין אנגיואדמה לפיברומיאלגיה. אלו שתי ישויות קליניות נפרדות עם מנגנונים פתופיזיולוגיים שונים.
עם זאת, ניתן להעלות מספר נקודות למחשבה:
- גורמי דחק משותפים: מתח נפשי ופיזי ידועים כמחמירים תסמיני פיברומיאלגיה. מתח יכול גם להיות טריגר להתקפי אנגיואדמה בחלק מהמקרים (במיוחד HAE או אנגיואדמה אידיופטית).
- תופעות לוואי של טיפולים: תרופות מסוימות המשמשות לטיפול בהתקפי אנגיואדמה קשים (כמו קורטיקוסטרואידים סיסטמיים, אם כי פחות רלוונטיים ל-HAE) עלולות לגרום לתופעות לוואי (כגון שינויים במצב הרוח, הפרעות שינה, עלייה במשקל) שעלולות להשפיע על חולי פיברומיאלגיה.
- מעורבות מערכת החיסון: סוגים מסוימים של אנגיואדמה (כמו אנגיואדמה אלרגיה או חלק ממקרי אנגיואדמה נרכשת או אנגיואדמה אידיופטית) קשורים לתגובות של מערכת החיסון. גם בפיברומיאלגיה נחקרת מעורבות של דיסרגולציה חיסונית ודלקת ברמה נמוכה, אך הקשרים אינם ישירים או מוכחים כגורמים זה לזה.
- אבחנה מבדלת: חשוב שאדם הסובל מפיברומיאלגיה ומפתח נפיחות פתאומית יפנה להערכה רפואית כדי לקבוע אם מדובר באנגיואדמה או בתופעה אחרת, ולא לייחס כל תסמין חדש לפיברומיאלגיה.
לסיכום נקודה זו, חולה פיברומיאלגיה המאובחן גם עם אנגיואדמה יזדקק לטיפול ספציפי לכל אחד מהמצבים, תוך התייחסות לאינטראקציות אפשריות בין טיפולים ולהשפעה המצטברת על איכות החיים.
סיכום
אנגיואדמה היא קבוצה מגוונת של מצבים רפואיים המאופיינים בנפיחות עורית או רירית עמוקה. הבנת אנגיואדמה מה זה והאבחנה המדויקת של סוג האנגיואדמה – בין אם מדובר באנגיואדמה אלרגיה המלווה לעיתים באנגיואדמה אורטיקריה, אנגיואדמה תורשתית, אנגיואדמה נרכשת, או אנגיואדמה אידיופטית – היא קריטית להתאמת הטיפול היעיל ביותר. תסמינים כמו אנגיואדמה בשפתיים הם שכיחים, אך מעורבות של דרכי הנשימה מהווה מצב חירום. הטיפולים הקונבנציונליים התקדמו משמעותית, במיוחד עבור HAE, ומציעים כיום אפשרויות למניעה ולטיפול בהתקפים. בעוד שאנגיואדמה טיפול טבעי עשוי להציע תמיכה מסוימת במקרים קלים, הוא אינו מהווה תחליף לטיפול רפואי הולם. אנשים הסובלים מאנגיואדמה כרונית וקשה עשויים להיות זכאים לתמיכה דרך אנגיואדמה ביטוח לאומי. המחקר בתחום ממשיך להתפתח במטרה לשפר עוד יותר את האבחון, הטיפול ואיכות החיים של החולים.
