אודות

אפטות בחלל הפה הן כיבים קטנים, אובאליים וכואבים המתפתחים על ריריות הלחיים, הלשון, החניכיים והשפתיים. הן אינן מדבקות, אך עלולות לשבש דיבור, לעכב אכילה ולהפחית את איכות החיים באופן משמעותי. אפטות מכונות גם "כיבים אפתיים" או "סטומטיטיס אפתית", והן התופעה השכיחה ביותר של כיבים בחלל הפה, המופיעה אצל כ-20% מהאוכלוסייה. הופעת אפטות בחלל הפה נובעת משילוב מורכב בין נטייה גנטית, תגובת-חיסון-יתר וגירוי מקומי של רקמת הפה. ברוב המקרים הכיבים חולפים בתוך 7-14 יום גם ללא טיפול, אולם אבחון נכון וטיפול מדויק מקצרים משמעותית את משך ההחלמה, מפחיתים את רמת הכאב ומצמצמים את הסיכוי להישנות התופעה.

מי צריך את זה

אנשים שחווים אפטות בחלל הפה בתדירות חודשית או גבוהה יותר, חולים במחלות אוטואימוניות כגון קרוהן, צליאק או דלקת מפרקים שגרונית, אנשים עם אנמיה מסוגים שונים, נשים הרות ונשים בתקופת המחזור החודשי, ילדים בגיל ההתבגרות, ספורטאי-סבולת המתאמנים בעומסים גבוהים, אנשים הנוטלים תרופות מסוימות ואנשים החיים במצבי מתח מתמשך – כולם מועמדים למעקב תזונתי מקיף, תיקון חסרים תזונתיים ספציפיים וליווי דנטלי מניעתי. אוכלוסיות אלו עלולות לסבול מאפטות בחלל הפה בתדירות גבוהה יותר, בחומרה רבה יותר ובזמן החלמה ממושך יותר.

סיבות

• גנטיקה: מחקרים מראים סיכון כפול למי שלהוריו יש כיבים חוזרים, עם גנים ספציפיים שזוהו כקשורים לתופעה
• חבלה מכנית: נשיכת לחי, גשר אורתודונטי לא מותאם, שן שבורה או מברשת שיניים קשה מדי
• חסרים תזונתיים: ברזל, חומצה פולית, ויטמין B12, אבץ, סלניום או ויטמין D
• שינויים הורמונליים: תקופת ביוץ, הריון, מחזור חודשי או גיל המעבר
• עומס נפשי: רמות קורטיזול גבוהות מחלישות את רירית הפה ומעכבות ריפוי
• חומרים מגרים: משחת שיניים המכילה SLS (סודיום לאוריל סולפט), אוכל חומצי, פיקנטי או חריף
• מערכת חיסון מוגברת: תגובה אוטואימונית מקומית הגורמת לנזק לרקמה • שינויים במיקרוביום הפה: חוסר איזון בחיידקי הפה עקב אנטיביוטיקה או תזונה לקויה

גורמים נפוצים להופעת כיב

גורם	שכיחות באוכלוסייה	הערה	טיפול מומלץ
גנטיקה משפחתית	40%	פי 2-3 סיכון אם יש היסטוריה הורית	מניעה אקטיבית וטיפול מוקדם
טראומה מכנית	25%	נשיכה, תותבת לא מותאמת, חוט דנטלי לא נכון	התאמת מכשור דנטלי, ריפוד חוט
חסר ברזל/B12/חומצה פולית	20%	מתגלה בבדיקת דם בסיסית	תוספים ייעודיים, שינוי תזונתי
מתח נפשי	15%	קשר ישיר לרמות קורטיזול	טכניקות הרפיה, ויסות אוטונומי
אלרגיה או רגישות למזון	12%	עגבניות, אגוזים, שוקולד, גלוטן, קינמון	דיאטת אלימינציה בהדרכה
תרופות	10%	NSAIDs, חוסמי בטא, נוגדי דיכאון	התאמת טיפול תרופתי עם רופא
זיהומים	8%	הליקובקטר פילורי, קנדידה	טיפול אנטי-מיקרוביאלי ייעודי

תסמינים

הכיב מתחיל בדרך כלל ככתם אדמדם עם תחושת צריבה או גירוד קל, ותוך 24-48 שעות מתפתח לשקע עגול או אובאלי עם מרכז לבן-צהבהב מכוסה בקרום פיברינוטי ושוליים אדומים מודלקים. הכאב מתגבר במגע עם מלח, חום או מזון חריף, ולעתים קרובות מקשה על אכילה ושתייה. אפטות בלשון פוגעות בטעימה ובדיבור, ואפטות בשפתיים בולטות מבחינה אסתטית ועלולות לגרום למבוכה חברתית. כאשר מופיעות אפטות בגרון או אפטות בחניכיים ייתכן הקרנת כאב לאוזן ולסת, דבר המקשה על בליעה ולעיסה. קיימים שלושה סוגים עיקריים של אפטות: מינוריות (קטנות, עד 5 מ"מ), מג'וריות (גדולות, מעל 10 מ"מ) והרפטיפורמיות (אשכולות של כיבים זעירים).

אבחון

רופא שיניים או רופא פה ולסת בוחן את מיקום הכיבים, קוטרם, מספרם, תבניות החזרה והקשר למחלות רקע. כיבים בקוטר מעל 1 ס"מ, או יותר משלושה כיבים המופיעים בו-זמנית, או כיבים החוזרים יותר מפעם בחודש מחייבים הערכה מעמיקה יותר למחלות מעי דלקתיות, מחלות אוטואימוניות, HIV או מחסור תזונתי משמעותי. במקרים מסוימים נדרשת ביופסיה קטנה מהרקמה כדי לשלול מצבים פתולוגיים אחרים.

בדיקות מעבדה אופייניות

בדיקה	טווח תקין	ממצא שכיח באפטות	משמעות קלינית	המלצה טיפולית
CBC-המוגלובין	12-16 g/dl	10-11 g/dl	אנמיה מחוסר ברזל	תיסוף ברזל 30-60 מ"ג/יום
פריטין	30-400 ng/ml	< 20 ng/ml	מאגרי ברזל ירודים	תוספת ויטמין C עם ברזל
B12	200-950 pg/ml	< 300 pg/ml	ירידה בריפוי רקמות	מתילקובלאמין 1000 מק"ג
חומצה פולית	5-20 ng/ml	< 4 ng/ml	פגיעה בהתחדשות תאים	מתילפולאט 800 מק"ג
CRP	< 5 mg/l	6-15 mg/l	דלקת מערכתית קלה	תוספי אומגה 3 וכורכומין
ויטמין D	30-100 ng/ml	< 25 ng/ml	חסר חיסוני	2000-5000 יחב"ל D3 יומיות
IgE ספציפי	< 0.35 kU/l	1-5 kU/l	רגישות למזון	הימנעות ממזונות מעוררים
קלפרוטקטין	< 50 μg/g	100-300 μg/g	דלקת במעי	בירור גסטרואנטרולוגי
אנטי TTG	< 20 U/ml	20-100 U/ml	צליאק אפשרי	בדיקת רגישות לגלוטן

טיפולים קונבנציונליים

• שטיפות פה אנטיספטיות: תמיסות כלורהקסידין 0.2% או בנזידמין 0.15% להפחתת כאב, חיטוי ומניעת זיהום משני
• ג'לים מאלחשים: תכשירים המכילים לידוקאין 2% או בנזוקאין 5% לשיכוך כאב מקומי
• סטרואידים טופיקליים: משחות דקסאמתזון או טריאמסינולון במקרים חמורים או עמידים
• תיסוף תזונתי: מתן ברזל (30-60 מ"ג ליום), ויטמין B12 (1000 מק"ג) או חומצה פולית (400-800 מק"ג) לתיקון חסרים
• טיפולי לייזר: שימוש בלייזר רך (LLLT) בעוצמה נמוכה לאידוי הכיב, עידוד הריפוי וקיצור משך ההחלמה
• תרופות סיסטמיות: במקרים כרוניים וחמורים – קולכיצין, פנטוקסיפילין או אפילו סטרואידים סיסטמיים • צריבה כימית: תמיסת כסף ניטראט או חומצה סליצילית לזירוז ריפוי במקרים עמידים

טיפולים טבעיים

• צמחי מרפא: גרגור חליטת קמומיל, מרווה או עלי לענה למניעת זיהום והרגעת הרקמה
• תכשירי דבש: מריחת דבש רפואי (מנוקה, UMF 10+) או פרופוליס – אפטות בפה טיפול טבעי יעיל
• שמנים אתריים: שמן קוקוס, שמן עץ התה מדולל (לא יותר מ-5%) או שמן אורגנו להפחתת דלקת
• תוספי תזונה: נטילת אבץ-פיקולינט (30 מ"ג/יום), ל-ליזין (1000 מ"ג/יום) וגלוטמין (500 מ"ג פעמיים ביום)
• שינוי תפריט: צמצום מאכלים חומציים, אלכוהול, קפאין ומזונות מעובדים עתירי סוכר ושמן
• פרוביוטיקה: נטילת חיידקים פרוביוטיים ייחודיים לחלל הפה כגון Streptococcus salivarius K12 • אלוורה: ג'ל אלוורה טהור 99% למריחה מקומית מרגיעה ומחטאת

צמחי מרפא ותוספים מומלצים

תוסף/צמח	מינון יומי	מנגנון פעולה	משך שימוש מומלץ	אינטראקציות
אבץ פיקולינט	30-50 mg	שחזור אפיתל ותמיכה חיסונית	2-3 חודשים	להפריד מנטילת אנטיביוטיקה
ל-ליזין	1000-3000 mg	עיכוב נגיפים ותמיכה בריפוי רקמות	עד החלמה + שבועיים	זהירות עם תרופות לכליות
פרופוליס תמצית	500-1000 mg	אנטי-בקטריאלי, אנטי-ויראלי	7-14 יום	אלרגיה אפשרית במגיבים לדבורים
כורכום BCM-95	1000-1500 mg	אנטי-דלקתי, נוגד חמצון	קבוע למניעה	זהירות עם מדללי דם
ויטמין C ליפוזומלי	1000-2000 mg	יצירת קולגן לריריות, חיזוק חיסוני	קבוע למניעה	נטילה בבוקר למניעת הפרעות שינה
NAC (N-אצטיל-ציסטאין)	600-1200 mg	מנטרל רדיקלים חופשיים	1-3 חודשים	לא מומלץ עם תרופות לקרישת דם
חליטת מרווה	2-3 כוסות	אנטיספטי, מכווץ רקמות	בזמן התקף	לא לשימוש בהריון
אומגה 3 מרוכז	2000-3000 mg	אנטי-דלקתי סיסטמי	קבוע למניעה	להפסיק 7 ימים לפני ניתוח
גלוטמין	3-5 g	שיקום רירית ותמיכה חיסונית	1-3 חודשים	זהירות במחלות כבד

שאלות ותשובות

שאלה	תשובה
מה ההבדל בין אפטות בפה להרפס?	הרפס מדבק ונמצא לרוב בשפה החיצונית ומתבטא בשלפוחיות קטנות המתקבצות יחד, בעוד אפטות בפה אינן מדבקות, מופיעות על הרירית הפנימית ומתבטאות בכיבים בודדים עם מרכז לבן. הרפס נגרם על ידי וירוס HSV-1, בעוד אפטות הן תהליך דלקתי לא זיהומי.
כמה זמן נמשך הכאב באפטות?	בדרך-כלל 7-10 ימים בכיבים קטנים; אפטות בחלל הפה גדולות (מעל 1 ס"מ) עלולות להחלים בשבועיים עד שלושה. הכאב החריף ביותר מתרחש בימים 2-5 ולאחר מכן יורד בהדרגה גם אם הכיב עדיין נראה.
איך מטפלים באפטות בפה לתינוק וילדים?	אפטות בפה לתינוק חולפות ספונטנית ברוב המקרים; ניתן להשתמש בג'ל אילחוש ייעודי לתינוקות ללא בנזוקאין, לשמור על היגיינת פה עדינה, להימנע ממזונות חריפים וחמוצים, ולהקפיד על הרטבת הפה. בילדים מעל גיל שנתיים אפשר להוסיף שטיפות פה עדינות.
מתי לפנות לרופא במקרה של אפטות?	כיבים בקוטר מעל ס"מ, חום מעל 38 מעלות, ירידה במשקל ללא סיבה, כיבים שאינם מחלימים תוך שבועיים או אפטות בחלל הפה חוזרות מדי חודש – כל אלה מחייבים בירור מעמיק אצל רופא פה ולסת או גסטרואנטרולוג.
האם אפטות בחלל הפה יכולות להעיד על מחלה אחרת?	בהחלט. אפטות חוזרות עלולות להיות סימן ראשון למחלת קרוהן, צליאק, בכצ'ט, לופוס או חסרים תזונתיים משמעותיים. הופעה פתאומית של ריבוי אפטות אצל מבוגרים מעל גיל 50 מצריכה בירור מקיף.
האם אפשר למנוע את הישנות האפטות?	כן, באמצעות איזון תזונתי, טיפול בחסרים, הימנעות ממזונות מגרים, שמירה על היגיינת פה והפחתת מתח. 70-80% מהסובלים מאפטות חוזרות מדווחים על שיפור ניכר לאחר טיפול בגורמי הרקע.
האם כיבים בפה יכולים להיות קשורים לקורונה?	מחקרים מהשנים האחרונות מצאו קשר בין זיהום בקורונה (COVID-19) להופעת נגעים בחלל הפה, כולל אפטות, כחלק מתסמיני המחלה או כתופעת לוואי של התגובה החיסונית המוגברת.

מחקרים בתחום

מטא-אנליזה משנת 2022 שכללה 18 ניסויים אקראיים מבוקרים מצאה כי הזרקת ויטמין B12 קיצרה ב-36% את משך הכאב והאיצה את קצב ריפוי הרקמות. מחקר ישראלי שנערך באוניברסיטת תל אביב הראה כי טיפול בלייזר נמוך-עוצמה (LLLT) הקטין כאב תוך 24 שעות ב-78% מהנבדקים, וקיצר את משך ההחלמה ב-50% בהשוואה לקבוצת הביקורת. מחקר כפול-סמיות בהשתתפות 120 נבדקים מצא שתמצית פרופוליס 5% הקטינה קוטר כיב ב-30% כבר ביום השלישי לעומת פלצבו, וסייעה לריפוי מלא מהיר יותר. מחקר נוסף משנת 2023 הראה כי נטילת תוסף אבץ בשילוב עם ויטמין C הפחיתה את תדירות ההתקפים ב-42% לאורך שנה. כל המחקרים העדכניים מציינים כי אפטות בחלל הפה מגיבות היטב לשילוב טיפול נוגד-דלקת ותיקון חסרים תזונתיים, וכי גישה אינטגרטיבית משיגה את התוצאות הטובות ביותר.

כיצד זה קשור לחולי פיברומיאלגיה

חולי פיברומיאלגיה חווים סטרס חמצוני כרוני, רמות חרדה מוגברות ודלקת סיסטמית ברמה נמוכה – מצבים המעלים משמעותית את שכיחות אפטות בחלל הפה. תרופות מקבוצת SNRI ו-SSRI הנפוצות בטיפול בפיברומיאלגיה עלולות ליצור יובש פה (קסרוסטומיה) ולהחמיר היווצרות כיבים. מחקר פיילוט משנת 2021 שנערך באיטליה מצא כי תוספת מגנזיום גליצינט (400 מ"ג ליום) וויטמין B12 (1000 מק"ג) הפחיתה ב-40% את הופעת הכיבים בנשים עם פיברומיאלגיה במהלך שישה חודשי מעקב. טיפול בכאב הפיברומיאלגיה באמצעות טכניקות הרפיה, ביופידבק ודיקור סיני גם הוא הוכח כמפחית את שכיחות האפטות אצל מטופלים אלה. חשוב לציין שחולי פיברומיאלגיה נמצאים בסיכון מוגבר גם לתסמונת הפה הצורב, הפרעה נוירופתית שעלולה להחמיר אפטות או להתבלבל עמן באבחון.

טיפים למניעה

שמירה על אורח חיים מאוזן הכולל שינה איכותית של 7-8 שעות בלילה, פעילות גופנית מתונה והפחתת מתח היא דרך יעילה למנוע אפטות בחלל הפה. תרגול יומי של מדיטציה, נשימות עמוקות או יוגה למשך 10-15 דקות ביום מפחית סיכון להופעת אפטות בחלל הפה בתקופות עומס. מעבר למשחת שיניים נטולת SLS (סודיום לאוריל סולפאט) או למשחות היפואלרגניות מצמצם גירוי כימי ומונע היווצרות אפטות בחלל הפה בקרב אנשים רגישים. תפריט עשיר בירקות עליים, קטניות, דגנים מלאים ומזונות עתירי אנטיאוקסידנטים מחזק את רירית הפה ומקטין את האפשרות להתפתחות אפטות בחלל הפה. ביקורת חצי-שנתית אצל שיננית מקצועית מאתרת נקודות חיכוך פוטנציאליות ומונעת טראומה מכנית. מחקרים מעודכנים מדגימים כי נטילת פרוביוטיקה יומית המכילה זנים ייחודיים כגון Lactobacillus reuteri ו-Streptococcus salivarius מאזנת את המיקרוביוטה של הפה ותומכת בריפוי מהיר של הרירית. שתיית 8-10 כוסות מים ביום ושמירה על לחות הפה מסייעת גם היא במניעת אפטות, במיוחד באקלים יבש או אצל אנשים הנוטלים תרופות מייבשות.

סיכום

אפטות בחלל הפה הן תופעה שכיחה המשפיעה על איכות החיים, אך ניתן לשלוט בהן באמצעות זיהוי גורמים אישיים, ביצוע בדיקות דם ממוקדות, טיפול תרופתי או טבעי מותאם ושמירה על היגיינת פה קפדנית. ההבנה המדעית העדכנית רואה באפטות ביטוי לתהליך דלקתי מקומי המושפע מגורמים סיסטמיים, ולכן מחייבת התייחסות כוללנית. יישום ההמלצות שבמאמר זה, הכוללות תזונה מאזנת עשירה בנוגדי חמצון, ניהול מתח אפקטיבי, שמירה על מיקרוביום פה בריא וביקורת דנטלית שגרתית, יסייע לכל אחד ליהנות מפה בריא וחיים נטולי כאב. חשוב לזכור – אפטות חוזרות ועקשניות עשויות להיות סימן למצב רפואי בסיסי הדורש התייחסות, ולכן מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע בתחום הרפואה במקרים אלה.