זמן קריאה: 11 דקות

מבוא

בדיקת מנטו (Mantoux Test), הידועה גם כתבחין טוברקולין עורי (TST – Tuberculin Skin Test), מהווה כלי אבחוני מרכזי וותיק המשמש לזיהוי חשיפה לחיידק השחפת, Mycobacterium tuberculosis. הבדיקה אינה קובעת אם אדם חולה בשחפת פעילה, אלא האם מערכת החיסון שלו נחשפה בעבר לחיידק ופיתחה תגובה חיסונית כלפיו. מאמר זה יסקור בהרחבה את בדיקת המנטו, היבטיה השונים, משמעות תוצאותיה, וההקשר הרפואי הרחב של אבחון וטיפול בשחפת.

אודות בדיקת מנטו

שחפת היא מחלה זיהומית הנגרמת על ידי קומפלקס חיידקי Mycobacterium tuberculosis. היא תוקפת בעיקר את הריאות (שחפת ריאתית) אך יכולה להשפיע גם על איברים אחרים בגוף (שחפת חוץ-ריאתית), כגון קשרי לימפה, מערכת העצבים המרכזית, מערכת השתן והמין, עצמות ומפרקים. החיידק מועבר מאדם לאדם דרך האוויר, בעיקר כאשר אדם עם שחפת ריאתית פעילה מדבר, משתעל או מתעטש.

לא כל מי שנדבק בחיידק השחפת יפתח מחלה פעילה. אצל רוב האנשים עם מערכת חיסון תקינה, החיידק נשאר רדום בגוף במצב המכונה שחפת סמויה (לטנטית). אנשים עם שחפת סמויה אינם חולים, אינם מדבקים ואינם מראים תסמינים. עם זאת, הם נמצאים בסיכון לפתח מחלה פעילה בשלב כלשהו בחייהם, במיוחד אם מערכת החיסון שלהם נחלשת. בדיקת מנטו היא אחת הדרכים העיקריות לזהות אנשים עם שחפת סמויה.

איזה בדיקות יש לאבחון חשיפה לשחפת?

קיימות שתי גישות עיקריות לאבחון חשיפה לחיידק השחפת:

1. תבחיני עור טוברקולין (TST – Tuberculin Skin Tests): בדיקת מנטו היא הנציגה העיקרית של קטגוריה זו. היא כוללת הזרקה תת-עורית של כמות קטנה ומדודה של טוברקולין PPD (נגזרת חלבון מטוהרת של החיידק). התגובה החיסונית המקומית, אם קיימת, נמדדת לאחר 48-72 שעות.
2. בדיקות דם לשחרור אינטרפרון גמא (IGRAs – Interferon-Gamma Release Assays): בדיקות אלו מודדות את תגובת מערכת החיסון לחיידק השחפת על ידי מדידת שחרור אינטרפרון גמא מתאי דם לבנים (לימפוציטים מסוג T) לאחר חשיפתם לאנטיגנים ספציפיים של החיידק במבחנה. בדיקות IGRA נחשבות לספציפיות יותר מבדיקת מנטו, במיוחד באנשים שקיבלו חיסון BCG (Bacillus Calmette-Guérin) נגד שחפת, מאחר שהן אינן מושפעות מחיסון זה. דוגמאות לבדיקות IGRA כוללות QuantiFERON-TB Gold Plus ו- T-SPOT.TB.

טבלה 1: השוואה בין בדיקת מנטו לבדיקות IGRA

מאפיין	בדיקת מנטו (TST)	בדיקות דם (IGRA)
אופן הביצוע	הזרקה תת-עורית, דורשת ביקור נוסף לקריאת התוצאה	לקיחת דגימת דם בודדת, תוצאות במעבדה
השפעת חיסון BCG	עלולה לגרום לתוצאה חיובית כוזבת	לרוב אינה מושפעת מחיסון BCG
השפעת זיהומים אחרים	עלולה להיות מושפעת מחיידקים אחרים מסוג מיקובקטריה	פחות מושפעת מזיהומים אחרים מסוג מיקובקטריה
סובייקטיביות הקריאה	קיימת מידה של סובייקטיביות במדידת התגובה העורית	תוצאות אובייקטיביות המתקבלות במעבדה
לוגיסטיקה	דורשת שני מפגשים עם איש צוות רפואי	דורשת מפגש אחד ללקיחת דם וציוד מעבדה מתאים
זמינות ועלות	זמינה ונפוצה יותר, עלות נמוכה יחסית	פחות נפוצה בחלק מהמקומות, עלות גבוהה יותר

לאילו בעיות זה מומלץ לבדוק, מחלות קשורות

בדיקת מנטו (או IGRA) מומלצת למספר קבוצות אוכלוסייה ולמצבים רפואיים ספציפיים, במטרה לזהות שחפת סמויה ולמנוע התפתחות של מחלה פעילה. ההמלצות כוללות:

• מגעים קרובים של חולי שחפת פעילה: אנשים שבאו במגע ממושך עם חולה שאובחן עם שחפת ריאתית מדבקת.
• עובדי מערכת הבריאות: רופאים, אחיות ואנשי צוות אחרים הבאים במגע עם חולים ונמצאים בסיכון מוגבר לחשיפה.
• אנשים עם מערכת חיסון מדוכאת: חולי HIV/איידס, מטופלים בטיפולים מדכאי חיסון (כגון סטרואידים במינון גבוה, תרופות ביולוגיות מסוג Anti-TNF), מושתלי איברים, חולים אונקולוגיים המקבלים כימותרפיה, וחולים במחלות כרוניות מסוימות (כגון אי ספיקת כליות סופנית, סוכרת לא מאוזנת).
• מהגרים מאזורים עם שכיחות גבוהה של שחפת: אנשים שהגיעו ממדינות בהן שחפת נפוצה.
• דיירי ועובדי מוסדות סגורים: בתי אבות, בתי סוהר, מוסדות לחסרי בית, בהם תנאי הצפיפות עלולים להקל על העברת החיידק.
• אנשים עם ממצאים רנטגניים המעידים על שחפת ישנה ולא מטופלת.
• ילדים: במיוחד ילדים קטנים (מתחת לגיל 5) שנחשפו לחיידק, שכן הם בסיכון גבוה יותר לפתח מחלה קשה.
• משתמשים בסמים בהזרקה.
• אוכלוסיות בתת-תזונה.

המחלות הקשורות לבדיקה הן בעיקר שחפת סמויה ושחפת פעילה. זיהוי מוקדם של שחפת סמויה מאפשר מתן טיפול מונע שיכול להפחית משמעותית את הסיכון להתפתחות מחלה פעילה בעתיד.

טבלה 2: גורמי סיכון להתפתחות שחפת פעילה לאחר הדבקה

קטגוריה	גורם סיכון ספציפי
מצב חיסוני	HIV/איידס, טיפול מדכא חיסון, סרטן, השתלת איברים
מחלות כרוניות	סוכרת, אי ספיקת כליות כרונית, מחלות ריאה כרוניות
גורמים התנהגותיים ותזונתיים	עישון, תת-תזונה, שימוש בסמים ואלכוהול
גיל	ילדים צעירים מאוד (מתחת לגיל 5), קשישים
זמן מאז ההדבקה	הסיכון הגבוה ביותר בשנתיים הראשונות לאחר ההדבקה
הדבקה לאחרונה (Recent infection)	אנשים שאובחנו עם הדבקה חדשה (הפיכת תבחין מנטו)
ממצאים בצילום חזה	צלקות ריאתיות המעידות על שחפת ישנה שלא טופלה כראוי

תהליך אבחון באמצעות בדיקת מנטו

תהליך האבחון באמצעות בדיקת מנטו כולל מספר שלבים:

1. ההזרקה: כמות קטנה (0.1 מ"ל) של טוברקולין PPD מוזרקת לשכבה העליונה של העור (תוך-עורית, אינטרה-דרמלית) באזור האמה הפנימית. ההזרקה יוצרת שלפוחית קטנה הנעלמת תוך מספר שעות.
2. המתנה: יש להימנע מלשפשף או לכסות את אזור ההזרקה. ניתן להתקלח כרגיל.
3. קריאת התוצאה: לאחר 48 עד 72 שעות מההזרקה, איש צוות רפואי מיומן (אחות או רופא) בודק את אזור ההזרקה. הקריאה מתבססת על מדידת הקוטר של התגובה המורמת והקשה (induration) באזור ההזרקה, במילימטרים. אדמומיות בלבד, ללא התקשות, אינה נחשבת לתגובה חיובית.

תבחין מנטו דו שלבי

במקרים מסוימים, במיוחד בקרב מבוגרים או אנשים שלא נבדקו זמן רב, תגובת המערכת החיסונית לטוברקולין עלולה לדעוך עם הזמן. תבחין מנטו דו שלבי מבוצע כדי למנוע פירוש שגוי של "הפיכת תבחין" (הפיכת תוצאה שלילית לחיובית בבדיקה עוקבת) כהדבקה חדשה, כאשר למעשה מדובר בתגובה "מחוזקת" (boosted reaction) של זיכרון חיסוני ישן.

התהליך כולל:

1. בדיקת מנטו ראשונה: מבוצעת ונקראת כרגיל.
   • אם התוצאה חיובית, האדם נחשב כבעל תגובה חיובית לטוברקולין.
   • אם התוצאה שלילית, מבוצעת בדיקת מנטו שנייה.
2. בדיקת מנטו שנייה: מבוצעת 1 עד 3 שבועות לאחר הבדיקה הראשונה.
   • אם הבדיקה השנייה חיובית, התוצאה נחשבת כחיובית (ומעידה על אפקט החיזוק, ולא על הדבקה חדשה בין שתי הבדיקות). האדם נחשב כבעל תגובה חיובית לטוברקולין לצורך בדיקות עתידיות.
   • אם הבדיקה השנייה שלילית, האדם נחשב כבעל תגובה שלילית לטוברקולין.

תבחין מנטו דו שלבי מומלץ בעיקר לעובדי מערכת הבריאות ולאנשים העומדים להתחיל לעבוד בסביבה בה הם עשויים להיחשף לשחפת, ואשר צפויים לעבור בדיקות מנטו תקופתיות.

בדיקות – ערכים בטבלה (פירוש תוצאות בדיקת מנטו)

פירוש תוצאת בדיקת מנטו תלוי בקוטר ההתקשות (induration) ובגורמי הסיכון של הנבדק להידבקות בשחפת או להתפתחות מחלה פעילה.

טבלה 3: פירוש תוצאות בדיקת מנטו

קוטר התקשות (במ"מ)	קבוצת סיכון	פירוש
5 מ"מ או יותר	– אנשים עם HIV/איידס<br>- מגעים קרובים לאחרונה עם חולה שחפת פעילה<br>- אנשים עם שינויים פיברוטיים בצילום חזה המעידים על שחפת ישנה<br>- מושתלי איברים ואנשים המקבלים טיפול מדכא חיסון (למשל, פרדניזון במינון של 15 מ"ג ליום או יותר למשך חודש לפחות, או נוגדי TNF-alpha)	בדיקת מנטו חיובית
10 מ"מ או יותר	– מהגרים חדשים (ב-5 השנים האחרונות) מאזורים עם שכיחות גבוהה של שחפת<br>- משתמשים בסמים בהזרקה<br>- דיירים ועובדים במוסדות סגורים בסיכון גבוה (בתי סוהר, בתי אבות, בתי חולים, מוסדות לחסרי בית)<br>- עובדי מעבדות מיקובקטריולוגיות<br>- אנשים עם מצבים רפואיים המעלים סיכון (סוכרת, אי ספיקת כליות סופנית, לוקמיה, לימפומה, סרטן ראש-צוואר, ריאות או קיבה, ירידה משמעותית במשקל, כריתת קיבה או מעקף מעי)<br>- ילדים מתחת לגיל 4, או ילדים ובני נוער שנחשפו למבוגרים בסיכון גבוה	בדיקת מנטו חיובית
15 מ"מ או יותר	– אנשים ללא גורמי סיכון ידועים לשחפת	בדיקת מנטו חיובית
פחות מהסף לקבוצה	– תוצאה שאינה עומדת בקריטריונים לחיובית עבור קבוצת הסיכון של הנבדק	בדיקת מנטو שלילית

חשוב לציין שתוצאה שלילית אינה שוללת בהכרח הדבקה בשחפת, במיוחד אם החשיפה הייתה לאחרונה (ייתכן שייקח 2-8 שבועות עד להתפתחות תגובה חיסונית), או אם הנבדק סובל מדיכוי חיסוני חמור (אנרגיה). תוצאה חיובית כוזבת יכולה להתרחש עקב חיסון BCG קודם (במיוחד אם ניתן לאחר גיל שנה או שניתנו מספר מנות) או זיהום בחיידקים אחרים מסוג מיקובקטריה (NTM – Nontuberculous Mycobacteria).

בדיקת מנטו חיובית

כאשר מתקבלת בדיקת מנטو חיובית, משמעות הדבר היא שמערכת החיסון של האדם נחשפה לחיידק השחפת ופיתחה רגישות אליו. חשוב להדגיש כי בדיקת מנטו חיובית אינה אומרת בהכרח שהאדם חולה בשחפת פעילה או שהוא מדבק. היא מצביעה על הדבקה בחיידק, שיכולה להיות במצב סמוי (לטנטי).

לאחר קבלת בדיקת מנטו חיובית, יש צורך בבדיקות נוספות כדי לשלול או לאשר שחפת פעילה. בדיקות אלו כוללות בדרך כלל:

1. תשאול רפואי מקיף: לאיתור תסמינים העלולים להעיד על שחפת פעילה, כגון שיעול ממושך (מעל 3 שבועות), חום, הזעות לילה, ירידה במשקל, עייפות, כאבים בחזה, שיעול דמי.
2. צילום חזה: לאיתור ממצאים בריאות העלולים להצביע על שחפת פעילה או על שרידי מחלה ישנה.
3. בדיקות כיח (ליחה): במידה ויש חשד לשחפת ריאתית פעילה (למשל, תסמינים או צילום חזה מחשיד), יילקחו דגימות כיח לצביעה מיקרוסקופית (לאיתור חיידקים בצורת מתגים יציבי חומצה – AFB), לתרבית (לגידול החיידק וזיהויו הסופי) ולבדיקות מולקולריות מהירות (כגון Xpert MTB/RIF) לאיתור DNA של החיידק ורגישותו לתרופות.

אם כל הבדיקות הנוספות שוללות מחלה פעילה, האבחנה היא שחפת סמויה (לטנטית). במצב זה, ייתכן ויומלץ על טיפול מונע למניעת התפתחות מחלה פעילה בעתיד.

בדיקת מנטו תופעות לוואי

בדיקת מנטו היא בדיקה בטוחה בדרך כלל, ובדיקת מנטו תופעות לוואי הן נדירות וקלות. תופעות הלוואי השכיחות ביותר הן מקומיות באזור ההזרקה:

• אדמומיות, נפיחות קלה או גרד: תופעות אלו שכיחות וחולפות לרוב מעצמן תוך מספר ימים. ניתן להניח קומפרס קר להקלה.
• כאב קל או אי נוחות באזור ההזרקה.
• במקרים נדירים, שלפוחיות קטנות (vesiculation) או נמק שטחי (necrosis) באזור ההזרקה, בעיקר בתגובות חיוביות חזקות מאוד.

תגובות אלרגיות חמורות (אנפילקסיס) לטוברקולין הן נדירות ביותר. אין סיכון להידבק בשחפת מהבדיקה עצמה, מאחר שהחומר המוזרק (טוברקולין) אינו מכיל חיידקים חיים. אין התווית נגד לביצוע הבדיקה בנשים הרות, נשים מניקות או אנשים עם דיכוי חיסוני, אם כי התגובה עלולה להיות מוחלשת אצל אנשים עם דיכוי חיסוני.

איפה עושים בדיקת מנטו

איפה עושים בדיקת מנטו? בישראל, ניתן לבצע את הבדיקה במקומות הבאים:

• מרפאות למחלות ריאה ושחפת (מלש"ח): אלו מרפאות ייעודיות של משרד הבריאות הפזורות ברחבי הארץ, האחראיות על אבחון, טיפול ומניעה של שחפת.
• קופות החולים: חלק מקופות החולים מציעות את הבדיקה במסגרת מרפאותיהן, במיוחד עבור קבוצות סיכון מסוימות או בהפניית רופא.
• לשכות הבריאות המחוזיות והנפתיות: לעיתים מבוצעות בדיקות במסגרת לשכות הבריאות.
• מרפאות תעסוקתיות: עבור עובדים במקצועות מסוימים (כגון עובדי בריאות) הנדרשים לבדיקות תקופתיות.

מומלץ לפנות לרופא המשפחה או ללשכת הבריאות הקרובה לקבלת מידע מדויק והפניה למקום המתאים לביצוע הבדיקה.

טיפולים קונבנציונליים

הטיפול בשחפת, בין אם סמויה או פעילה, מתבסס על תרופות אנטיביוטיות ספציפיות.

טיפול בשחפת סמויה (לטנטית)

מטרת הטיפול בשחפת סמויה היא למנוע התפתחות של מחלה פעילה. קיימים מספר משטרי טיפול מקובלים, הכוללים בדרך כלל תרופה אחת או שילוב של שתי תרופות לתקופה של 3 עד 9 חודשים. התרופות הנפוצות ביותר הן:

• איזוניאזיד (Isoniazid – INH): ניתנת בדרך כלל מדי יום למשך 6 או 9 חודשים. לעיתים ניתן לשלב עם ויטמין B6 (פירידוקסין) למניעת תופעות לוואי נוירולוגיות.
• ריפאמפיצין (Rifampicin – RIF): ניתנת מדי יום למשך 4 חודשים.
• שילוב של איזוניאזיד וריפאפנטין (Rifapentine – RPT): ניתן פעם בשבוע למשך 3 חודשים (12 מנות). משטר זה נוח יותר אך פחות נפוץ בחלק מהמקומות.

הבחירה במשטר הטיפול תלויה בגיל המטופל, מצבו הרפואי, סיכון לתופעות לוואי, אינטראקציות בין-תרופתיות והעדפות המטופל.

טיפול בשחפת פעילה

טיפול בשחפת פעילה הוא מורכב יותר ודורש שילוב של מספר תרופות אנטיביוטיות (בדרך כלל 4 תרופות בשלב הראשוני) לתקופה ממושכת, הנעה בין 6 ל-9 חודשים ואף יותר במקרים מסוימים (כגון שחפת עמידה לתרופות או שחפת חוץ-ריאתית מסוימת).

הטיפול הסטנדרטי לשחפת רגישה לתרופות כולל שני שלבים:

1. שלב אינטנסיבי (Initial Phase): נמשך כחודשיים וכולל ארבע תרופות: איזוניאזיד (INH), ריפאמפיצין (RIF), פיראזינאמיד (PZA) ואתאמבוטול (EMB).
2. שלב המשך (Continuation Phase): נמשך 4 עד 7 חודשים וכולל בדרך כלל שתי תרופות: איזוניאזיד וריפאמפיצין.

ההקפדה על נטילה סדירה ומלאה של הטיפול היא קריטית להצלחת הטיפול, למניעת התפתחות זני חיידקים עמידים לתרופות ולהפחתת הסיכון להדבקת אחרים. במקרים רבים, הטיפול ניתן במסגרת DOT (Directly Observed Therapy), בה איש צוות רפואי צופה ישירות במטופל נוטל את התרופות.

טבלה 4: תופעות לוואי אפשריות של תרופות עיקריות לטיפול בשחפת

תרופה	תופעות לוואי שכיחות/משמעותיות
איזוניאזיד (INH)	דלקת כבד (הפטיטיס), פגיעה עצבית היקפית (נוירופתיה פריפרית – ניתן למנוע עם ויטמין B6), פריחה
ריפאמפיצין (RIF)	דלקת כבד, תסמינים דמויי שפעת, צביעת נוזלי גוף (שתן, דמעות, זיעה) בכתום-אדום, אינטראקציות עם תרופות רבות
פיראזינאמיד (PZA)	דלקת כבד, כאבי מפרקים, עלייה ברמות חומצה אורית בדם (גאוט)
אתאמבוטOL (EMB)	דלקת של עצב הראייה (אופטיק נויריטיס – יכול לגרום לשינויים בראיית צבעים ובחדות הראייה), פריחה
סטרפטומיצין	פגיעה בשמיעה ובשיווי משקל (אוטוטוקסיות), פגיעה כלייתית (נפרוטוקסיות)

חשוב לדווח לרופא המטפל על כל תופעת לוואי חריגה או מדאיגה.

טיפולים טבעיים

חשוב להדגיש באופן חד משמעי שאין טיפולים טבעיים המהווים תחליף לטיפול התרופתי הקונבנציונלי בשחפת (פעילה או סמויה). שחפת היא מחלה זיהומית קשה, והטיפול האנטיביוטי הוא הדרך היחידה המוכחת מדעית לרפא אותה ולמנוע את סיבוכיה והפצתה. הסתמכות על טיפולים טבעיים בלבד עלולה להיות מסכנת חיים ולהוביל להחמרת המחלה, להתפתחות עמידות לתרופות ולהדבקת אחרים.

עם זאת, ניתן לשקול גישות משלימות מסוימות בנוסף לטיפול הרפואי, ותמיד לאחר התייעצות עם הרופא המטפל, במטרה לתמוך בבריאות הכללית ובמערכת החיסון:

• תזונה מאוזנת ועשירה: צריכת מגוון פירות, ירקות, חלבונים איכותיים ודגנים מלאים חיונית לתפקוד תקין של מערכת החיסון ולהתאוששות הגוף. במיוחד חשובים ויטמינים ומינרלים כמו ויטמין C, ויטמין D, ויטמין A, אבץ וסלניום. במקרים של תת-תזונה, יש חשיבות רבה לשיקום תזונתי.
• מנוחה מספקת: הגוף זקוק למנוחה כדי להילחם בזיהום ולהחלים.
• הימנעות מעישון ואלכוהול: עישון פוגע בריאות ומחליש את יכולת הגוף להתמודד עם זיהומים ריאתיים. אלכוהול עלול להעמיס על הכבד, במיוחד בשילוב עם תרופות לשחפת.
• צמחי מרפא מסוימים (בזהירות ובהתייעצות): ישנם צמחי מרפא שלהם מיוחסות תכונות מחזקות חיסון או נוגדות דלקת (כגון אכינצאה, ג'ינסנג, כורכום). עם זאת, יעילותם הספציפית נגד שחפת לא הוכחה מדעית, וחלקם עלולים אף להתנגש עם הטיפול התרופתי. חובה להתייעץ עם הרופא המטפל לפני נטילת כל תוסף או צמח מרפא.

שוב, יש לראות בגישות אלו כמשלימות בלבד, ולא כטיפול עיקרי או אלטרנטיבי.

שאלות ותשובות בטבלה

טבלה 5: שאלות נפוצות ותשובות על בדיקת מנטו ושחפת

שאלה	תשובה
האם בדיקת מנטו כואבת?	ההזרקה עצמה גורמת לעקצוץ קל, בדומה לבדיקת דם. לאחר מכן, ייתכן גירוד או אי נוחות קלה באזור ההזרקה, במיוחד אם התגובה חיובית.
קיבלתי חיסון BCG בעבר. האם זה ישפיע על תוצאת בדיקת מנטו?	כן, חיסון BCG יכול לגרום לבדיקת מנטו חיובית כוזבת, במיוחד אם החיסון ניתן לאחר גיל שנה או אם ניתנו מספר מנות. במקרים כאלה, בדיקת דם מסוג IGRA עשויה להיות עדיפה מכיוון שהיא פחות מושפעת מחיסון BCG.
האם אישה בהריון יכולה לעבור בדיקת מנטו?	כן, בדיקת מנטו בטוחה לנשים הרות. חשוב לאבחן ולטפל בשחפת סמויה או פעילה במהלך ההריון כדי למנוע סיבוכים לאם ולעובר.
מה ההבדל בין שחפת סמויה לשחפת פעילה?	שחפת סמויה (לטנטית): החיידק נמצא בגוף במצב רדום. האדם אינו חולה, אינו מראה תסמינים ואינו מדבק. שחפת פעילה: החיידק מתרבה וגורם למחלה. האדם חולה, מראה תסמינים (כגון שיעול, חום, ירידה במשקל) ועלול להיות מדבק אם השחפת היא ריאתית.
אם בדיקת המנטו שלי חיובית, האם אני מדבק?	לא בהכרח. בדיקת מנטו חיובית מעידה על חשיפה לחיידק, אך לא על מחלה פעילה או על יכולת הדבקה. יש צורך בבדיקות נוספות (צילום חזה, בדיקות כיח) כדי לקבוע אם קיימת שחפת פעילה. רק אנשים עם שחפת ריאתית פעילה הם לרוב מדבקים.
כמה זמן לוקח לטפל בשחפת?	טיפול בשחפת סמויה נמשך בדרך כלל 3-9 חודשים. טיפול בשחפת פעילה נמשך 6-9 חודשים ואף יותר, תלוי בחומרת המחלה וברגישות החיידק לתרופות.
האם שחפת היא מחלה נפוצה בישראל?	שכיחות השחפת בישראל נמוכה יחסית למדינות רבות בעולם, אך עדיין קיימים מקרים מדי שנה, בעיקר בקרב אוכלוסיות בסיכון. משרד הבריאות מפעיל תוכנית לאומית למניעה ובקרת שחפת.

מחקרים בתחום בעברית ובאנגלית מהארץ ומחו"ל (מתורגם לעברית)

תחום אבחון השחפת, ובכלל זה השימוש בבדיקת מנטו ובבדיקות IGRA, נמצא במחקר מתמיד במטרה לשפר את הדיוק, היעילות והנוחות של תהליכי האבחון והטיפול.

מחקרים בינלאומיים:

• השוואת בדיקת מנטו ובדיקות IGRA: מחקרים רבים ברחבי העולם השוו בין בדיקת מנטו לבדיקות IGRA באוכלוסיות שונות (כגון אנשים עם דיכוי חיסוני, ילדים, ואנשים שחוסנו ב-BCG). ממצא כללי הוא שבדיקות IGRA מראות ספציפיות גבוהה יותר, במיוחד באוכלוסיות מחוסנות BCG. עם זאת, הרגישות של שתי הבדיקות בזיהוי הדבקה בשחפת דומה יחסית, אם כי ישנן עדויות לכך ש-IGRA עשויות להיות מדויקות יותר בזיהוי התקדמות משחפת סמויה לפעילה.
• אסטרטגיות אבחון באוכלוסיות בסיכון: מחקרים בוחנים את האסטרטגיות היעילות ביותר לאיתור שחפת סמויה ופעילה בקרב קבוצות סיכון, כגון מהגרים, פליטים, ואנשים החיים עם HIV. נחקרות גישות משולבות המשתמשות בבדיקות סקר, אבחון מהיר וקישור יעיל לטיפול.
• פיתוח סמנים ביולוגיים חדשים: מאמץ מחקרי ניכר מושקע בזיהוי סמנים ביולוגיים (ביו-מרקרים) חדשים שיוכלו לאבחן הדבקה בשחפת באופן מדויק יותר, להבדיל בין שחפת סמויה לפעילה, ולנבא את הסיכון להתפתחות מחלה פעילה או את התגובה לטיפול.
• השפעת תבחין מנטו דו שלבי: מחקרים אישרו את החשיבות של תבחין מנטו דו שלבי בהקשרים תעסוקתיים ובבדיקות סקר תקופתיות, כדי למנוע אבחון שגוי של הדבקה חדשה ולהפחית טיפולים מיותרים בשחפת סמויה. לדוגמה, מחקרים בקרב עובדי בריאות הראו שאחוז ניכר מה"הפיכות" בתבחין מנטו בבדיקות שנתיות הן למעשה תגובות מחוזקות שניתן היה לזהות באמצעות תבחין דו-שלבי בתחילת העבודה.
• חקר עמידות לתרופות: מחקרים מתמקדים בהבנת המנגנונים של עמידות חיידק השחפת לתרופות ובפיתוח שיטות אבחון מהירות לזיהוי עמידות, דבר החיוני להתאמת הטיפול היעיל ביותר.

מחקרים מישראל:

• שכיחות שחפת סמויה בקרב אוכלוסיות ספציפיות בישראל: מחקרים שנערכו בישראל העריכו את שכיחות ההדבקה הסמויה בשחפת בקרב קבוצות שונות, כגון עובדי מערכת הבריאות, עולים חדשים מארצות אנדמיות, ואנשים עם דיכוי חיסוני. לדוגמה, מחקרים בקרב עובדי בריאות בישראל הראו שיעורי הדבקה סמויה משתנים, והדגישו את חשיבותן של בדיקות סקר תקופתיות והקפדה על אמצעי מיגון.
• השימוש בבדיקות IGRA בישראל: עם כניסתן של בדיקות ה-IGRA, נערכו בישראל מחקרים להערכת השימוש בהן בהשוואה לבדיקת מנטו, במיוחד באוכלוסיות מחוסנות BCG או בקבוצות בהן פירוש בדיקת מנטו עשוי להיות מורכב. מחקרים אלו תרמו לגיבוש הנחיות מקומיות לשימוש בבדיקות אלו. לדוגמה, מחקר במרכז רפואי גדול בישראל השווה את התוצאות של בדיקת מנטו ו-QuantiFERON בקרב מועמדים לטיפול ביולוגי, ומצא התאמה טובה בין הבדיקות, אך גם מקרים בהם ה-IGRA סיפק מידע נוסף, במיוחד במטופלים עם היסטוריה של חיסון BCG.
• אפידמיולוגיה של שחפת בישראל: המרכז הארצי לבקרת שחפת ואיידס במשרד הבריאות עוקב באופן שוטף אחר נתוני התחלואה בשחפת בישראל ומפרסם דוחות ומחקרים אפידמיולוגיים. מחקרים אלו מסייעים להבין את מגמות המחלה, לזהות אוכלוסיות בסיכון ולכוון את מאמצי המניעה והבקרה. לדוגמה, ניתוח נתונים ארוך טווח הראה ירידה כללית בתחלואה בשחפת בישראל, אך גם הצביע על ריכוז גבוה יותר של מקרים בקרב קבוצות אוכלוסייה מסוימות, המצריכות התערבות ממוקדת.
• חקר מקרים של בדיקת מנטו חיובית וההתנהלות הקלינית: מחקרים קליניים בבתי חולים ובמרפאות בישראל בוחנים את הגישה האבחונית והטיפולית במטופלים עם בדיקת מנטו חיובית, כולל הערכת הצורך בטיפול מונע וההיענות לטיפול זה.

ממצאי המחקרים, הן מהארץ והן מהעולם, תורמים לעדכון ההנחיות הקליניות, לשיפור אסטרטגיות בריאות הציבור ולקידום המאבק העולמי במחלת השחפת.

סיכום

בדיקת מנטו היא כלי ותיק וחשוב בארגז הכלים האבחוני לזיהוי חשיפה לחיידק השחפת. היא משמשת בעיקר לאיתור שחפת סמויה, מצב בו החיידק רדום בגוף ואינו גורם למחלה פעילה או להדבקה, אך טומן בחובו סיכון להתפרצות עתידית. הבדיקה, הכרוכה בהזרקת טוברקולין וקריאת התגובה העורית לאחר 48-72 שעות, פשוטה יחסית לביצוע אך דורשת מיומנות בפירוש התוצאות, המתבסס על גודל ההתקשות וגורמי הסיכון של הנבדק.

בדיקת מנטו חיובית מצריכה המשך בירור רפואי לשלילת שחפת פעילה, ובמידה והאבחנה היא שחפת סמויה, לרוב יומלץ על טיפול מונע. בדיקת מנטו תופעות לוואי הן לרוב קלות ומקומיות. לבירור איפה עושים בדיקת מנטו, ניתן לפנות למרפאות שחפת, קופות חולים או לשכות הבריאות. במצבים מסוימים, כמו בבדיקות סקר תקופתיות, נעשה שימוש בתבחין מנטו דו שלבי לשיפור דיוק האבחנה.

לצד בדיקת מנטו, קיימות גם בדיקות דם (IGRA) המציעות יתרונות מסוימים, במיוחד באוכלוסיות מחוסנות BCG. הטיפול הקונבנציונלי, הן לשחפת סמויה והן לפעילה, מתבסס על משטרי תרופות אנטיביוטיות, והקפדה על הטיפול חיונית להחלמה ולמניעת הפצת המחלה. אין להסתמך על טיפולים טבעיים כתחליף לטיפול הרפואי המוכח.

המחקר בתחום השחפת ממשיך להתפתח, במטרה לשפר את שיטות האבחון, הטיפול והמניעה, ולהתמודד עם אתגרים כגון עמידות לתרופות. המודעות לחשיבות האבחון המוקדם והטיפול הנאות היא אבן יסוד במאמצים לצמצום נטל השחפת ברמה האישית והציבורית.