זמן קריאה: 6 דקות

מבוא

הבקע הוא מצב רפואי שכיח המתרחש כאשר איבר או רקמה בולטים דרך נקודה חלשה בשריר או ברקמת חיבור. התופעה מתבטאת בדרך כלל בבליטה נראית לעין ועלולה לגרום לכאב ואי נוחות. במאמר זה נסקור בהרחבה את כל ההיבטים הקשורים לבקע, החל מהסוגים השונים, דרך שיטות האבחון ועד לאפשרויות הטיפול הקיימות כיום.

מהו בקע?

בקע (הרניה או קילה) מוגדר כמעבר של איבר או רקמה ממקומם הטבעי בגוף דרך פתח או חולשה במחיצה שרירית. התופעה נפוצה במיוחד באזור הבטן, כאשר חלק מהמעיים או רקמות אחרות בולטים דרך נקודה חלשה בדופן הבטן. הבקע עשוי להיות מולד או נרכש, והוא יכול להתפתח בכל גיל, מתינוקות ועד קשישים.

סוגי בקע

קיימים מספר סוגים עיקריים של בקע, הנבדלים זה מזה במיקום ובמאפיינים:

בקע מפשעתי

זהו הסוג הנפוץ ביותר של בקע, המופיע באזור המפשעה. סוג זה שכיח יותר אצל גברים ונגרם כאשר חלק מהמעי או רקמת שומן בולטים דרך תעלת המפשעה. בקע מפשעתי מתחלק לשני סוגים עיקריים:

1. בקע ישיר – בקע נרכש הנגרם כתוצאה מהיחלשות שרירי דופן הבטן. ממוקם בין תעלת המפשעה לבין מרכז הגוף.
2. בקע עקיף – לרוב מולד, נפוץ יותר אצל תינוקות וילדים. נגרם מפגם מולד בתעלת המפשעה המאפשר לתוכן הבטן לבלוט דרכה.

בקע פמורלי

בקע המופיע באזור המפשעה החיצונית, בחלק העליון של הירך. סוג זה נפוץ יותר אצל נשים, במיוחד נשים בהריון או נשים עם עודף משקל.

בקע טבורי

בקע טבורי מתרחש כאשר חלק מהמעי הדק בולט דרך דופן הבטן באזור הטבור. סוג זה נפוץ במיוחד אצל תינוקות ואצל נשים לאחר הריון, עקב חולשת שרירי הבטן האורכיים והרוחביים לאחר התרחבותם בזמן ההריון.

בקע סרעפתי

מצב בו נכלאת לולאת מעי או חלק מהקיבה מעל הסרעפת, עקב התרחבות הפתח בשריר הסרעפת שבו עובר הוושט. תסמין אופייני של בקע זה הוא צרבת.

בקע פוסט-ניתוחי

בקע העשוי להיווצר באזור צלקת ניתוחית בבטן, עקב חולשת השרירים באזור. נפוץ אצל אנשים שעברו ניתוחי בטן בעבר.

בקע אפיגסטרי

מופיע ברום הבטן, בקו האמצע בין הטבור לבין עצם החזה. נגרם מחולשה בקו הלבן של שרירי הבטן.

בקע כלוא

זהו לא סוג נפרד של בקע, אלא מצב מסוכן שיכול להתפתח בכל סוגי הבקע. במצב זה, הבקע נכלא בתוך השריר ולא ניתן להחזיר אותו למקומו. עלול להתפתח נמק כתוצאה מהפרעה באספקת הדם, והדבר מהווה מצב חירום רפואי.

תסמיני בקע

תסמיני הבקע משתנים בהתאם לסוג ולחומרה, כאשר חלק מהאנשים עשויים לא לחוות תסמינים כלל. להלן התסמינים העיקריים:

תסמינים כלליים

• בליטה נראית לעין באזור הפגוע, המחמירה בעת שיעול, מאמץ או הרמת משקולות
• כאב או אי נוחות באזור הבליטה
• תחושת כבדות או משיכה באזור הבקע
• רגישות או צריבה באזור הפגוע

תסמינים לפי סוג בקע

הטבלה הבאה מציגה את התסמינים הייחודיים לסוגי הבקע השונים:

סוג הבקע	תסמינים אופייניים
בקע מפשעתי	בליטה באזור המפשעה, כאב המתגבר בעת מאמץ, תחושת כבדות באזור המפשעה
בקע פמורלי	בליטה קטנה באזור העליון של הירך, כאב באזור המפשעה החיצונית
בקע טבורי	בליטה באזור הטבור, כאב סביב הטבור, במיוחד אחרי אכילה או מאמץ
בקע סרעפתי	צרבת, רגורגיטציה (חזרה של תוכן הקיבה לוושט), גיהוקים, קושי בבליעה, כאבים בחזה
בקע פוסט-ניתוחי	בליטה באזור צלקת ניתוחית, כאב באזור הצלקת, במיוחד בעת מאמץ

תסמיני בקע כלוא

• כאב פתאומי וחריף באזור הבקע
• נפיחות ואודם של העור באזור
• בחילות והקאות
• אי יכולת להעביר גזים או צואה
• חום וסימני זיהום

גורמים וגורמי סיכון לבקע

מספר גורמים עשויים להגביר את הסיכון להתפתחות בקע:

גורמים מולדים

• פגם מולד בדופן הבטן או באזורים אחרים בגוף
• חולשה טבעית ברקמות החיבור

גורמים נרכשים

• גיל מבוגר – עם הגיל, שרירי הבטן נחלשים והסיכון לבקע עולה
• עודף משקל – משקל עודף מגביר את הלחץ על דופן הבטן
• הריון – מתיחת שרירי הבטן במהלך ההריון מחלישה אותם
• שיעול כרוני – לחץ מתמשך על שרירי הבטן
• עצירות – מאמץ מתמשך במהלך יציאות
• הרמת משאות כבדים – מגבירה את הלחץ על דופן הבטן
• ניתוח קודם – יוצר נקודת חולשה באזור החתך הניתוחי
• עישון – פוגע באספקת הדם לרקמות ומחליש אותן
• מחלות רקע – כגון מחלות ריאה כרוניות או בעיות בדרכי השתן

אבחון בקע

אבחון נכון של בקע חיוני לקביעת הטיפול המתאים. תהליך האבחון כולל:

בדיקה גופנית

הרופא יבדוק את אזור הבליטה, במיוחד כאשר המטופל עומד, משתעל או מבצע מאמץ. במקרים רבים, הבדיקה הגופנית מספיקה לאבחון הבקע.

בדיקות הדמיה

במקרים שבהם האבחנה אינה ברורה, נעזרים בבדיקות הדמיה:

בדיקה	תיאור	יתרונות
אולטרסאונד	בדיקה באמצעות גלי קול המציגה תמונה של האיברים הפנימיים	לא פולשנית, ללא קרינה, זמינה
סריקת CT	יוצרת תמונה תלת-ממדית של אברי הבטן	רזולוציה גבוהה, מזהה בקעים קטנים
בדיקת MRI	משתמשת בשדות מגנטיים ליצירת תמונה מפורטת	מספקת תמונה מפורטת של הרקמות הרכות

מחקר שפורסם ב-Annals of Surgery הראה כי לבדיקת CT רגישות של 82% וסגוליות של 84.8% בזיהוי בקע פנימי לאחר ניתוח מעקף קיבה.

טיפולים קונבנציונליים לבקע

טיפול שמרני

במקרים של בקעים קטנים וללא תסמינים, ייתכן שהרופא ימליץ על מעקב בלבד, ללא התערבות כירורגית. זאת במיוחד כאשר הסיכון בניתוח גדול מהתועלת הצפויה ממנו.

חגורת בקע

בחלק מהמקרים, במיוחד כאשר לא ניתן לבצע ניתוח, ניתן להשתמש בחגורת בקע (סד) המיועדת להחזיק את הבקע במקומו ולמנוע את התפשטותו. פתרון זה הוא זמני בדרך כלל ואינו מרפא את הבקע.

ניתוח לתיקון בקע

ניתוח הוא הטיפול היעיל והמקובל ביותר לבקע. קיימות מספר שיטות ניתוחיות:

1. ניתוח פתוח – הגישה המסורתית, שבה מבוצע חתך באזור הבקע, החלק שבלט מוחזר למקומו, והחור בדופן הבטן נסגר, לעתים תוך שימוש ברשת סינתטית לחיזוק האזור.
2. ניתוח לפרוסקופי (זעיר פולשני) – מבוצע דרך מספר חתכים קטנים, באמצעות מצלמה וכלים כירורגיים מיוחדים. שיטה זו מאופיינת בכאב פחות, החלמה מהירה יותר וצלקות קטנות יותר.
3. ניתוח רובוטי – גרסה מתקדמת של ניתוח לפרוסקופי, המשתמשת בטכנולוגיה רובוטית לדיוק מרבי.

הניתוח לתיקון בקע נחשב לאחד הניתוחים השכיחים ביותר ברפואה, והוא בדרך כלל פשוט ובטוח, עם החלמה מהירה.

טיפולים טבעיים לבקע

לצד הטיפולים הרפואיים המקובלים, ישנם מספר טיפולים טבעיים שעשויים להקל על תסמיני הבקע או למנוע את החמרתו. חשוב לציין כי טיפולים אלה אינם מחליפים טיפול רפואי מקצועי, ויש להתייעץ עם רופא לפני יישומם.

שינויים באורח החיים

• שמירה על משקל בריא – הפחתת משקל עשויה להקל על הלחץ בבטן ולהפחית את הסיכון להחמרת הבקע
• הימנעות מהרמת משאות כבדים – פעולה זו מגבירה את הלחץ התוך-בטני ועלולה להחמיר את הבקע
• פעילות גופנית מתונה – חיזוק שרירי הבטן באמצעות תרגילים מתאימים (בהתאם להמלצת איש מקצוע)
• תזונה עשירה בסיבים – מסייעת במניעת עצירות ומפחיתה את הצורך במאמץ בעת יציאות
• הפסקת עישון – עישון פוגע באספקת הדם לרקמות ומחליש אותן

צמחי מרפא וטיפולים ביתיים

• שמן זרעי קיק – משמש באופן מסורתי לטיפול בבעיות בטן, יוצר שכבת הגנה המונעת דלקות ומסייעת לעיכול
• אלוורה – צמח בעל תכונות אנטי-דלקתיות, עשוי להקל על כאבים וגירויים
• קומפרס קרח – הנחת קרח על אזור הבקע עשויה להפחית נפיחות ודלקת
• ג'ינג'ר (זנגביל) – מסייע בהפחתת כאבי בטן ודלקות פנימיות
• תה קמומיל – מסייע בהקלה על כאבים ואי-נוחות הנגרמים מבקע סרעפתי וצרבת

הקשר בין בקע לפיברומיאלגיה

הקשר בין בקע לבין פיברומיאלגיה טרם נחקר באופן מעמיק, אך ישנן נקודות השקה מעניינות בין שתי המחלות. פיברומיאלגיה היא תסמונת המתאפיינת בכאב כרוני מפושט, ברגישות עזה במקומות רבים בגוף ובעייפות.

מחקר שבחן את הקשר בין פיברומיאלגיה לבין בקע דיסק צווארי לא מצא הבדל בשכיחות בקע דיסק צווארי בקרב חולי פיברומיאלגיה לעומת האוכלוסייה הרגילה. עם זאת, חשוב לציין כי תסמיני הפיברומיאלגיה, כגון כאב כרוני, עשויים להסוות תסמינים של בקע ולגרום לעיכוב באבחון.

מומחים ממליצים לחולי פיברומיאלגיה המציגים תסמינים חדשים או שונים מהרגיל לעבור בדיקה מקיפה כדי לשלול מצבים רפואיים אחרים, כגון בקע.

מחקרים בתחום הבקע

תחום הבקע נמצא במחקר מתמיד, עם דגש על שיפור שיטות האבחון והטיפול. להלן מספר מחקרים בולטים:

נושא המחקר	ממצאים עיקריים	מקור
דיוק אבחנתי של CT בזיהוי בקע פנימי	רגישות של 82%, סגוליות של 84.8% בזיהוי בקע פנימי לאחר ניתוח מעקף קיבה	Annals of Surgery
טיפולים לא-ניתוחיים בבקע	שימוש בחגורות בקע וטיפולים שמרניים עשויים להיות יעילים במקרים מסוימים	British Journal of Surgery
שיטות ניתוחיות חדשניות	ניתוחים לפרוסקופיים ורובוטיים מציגים תוצאות טובות עם פחות סיבוכים והחלמה מהירה יותר	Journal of Minimal Access Surgery
גורמי סיכון לחזרת בקע	גיל מבוגר, עישון, סוכרת ועודף משקל נמצאו כגורמי סיכון משמעותיים לחזרת הבקע לאחר ניתוח	Hernia Journal

שאלות ותשובות נפוצות

שאלה	תשובה
מהו בקע סרעפתי?	בקע סרעפתי הוא מצב בו חלק מהקיבה או המעי בולט מעל הסרעפת דרך הפתח שבו עובר הוושט. התסמינים העיקריים כוללים צרבת, כאבים בחזה ובחילה לאחר אכילה.
מה אסור לעשות כשיש בקע?	כשיש בקע יש להימנע מהרמת משאות כבדים, מפעילות גופנית מאומצת, מעצירות ומשיעול ממושך. כל אלה מגבירים את הלחץ התוך-בטני ועלולים להחמיר את המצב.
בקע מפשעתי?	בקע מפשעתי הוא הסוג הנפוץ ביותר של בקע, שבו חלק מהמעי או רקמת שומן בולטים דרך חולשה בדופן הבטן באזור המפשעה. נפוץ יותר אצל גברים ועלול לגרום לכאב וחוסר נוחות.
בקע בבטן תמונות?	תמונות של בקע בבטן מציגות בליטה מתחת לעור, שעשויה להיות בגדלים שונים ובמיקומים שונים, בהתאם לסוג הבקע. הבליטה בולטת יותר בעת מאמץ או שיעול.
בקע טבורי לנשים?	בקע טבורי שכיח יותר אצל נשים, במיוחד לאחר הריונות, עקב חולשת שרירי הבטן. מתבטא בבליטה באזור הטבור שעלולה לגרום לכאב, במיוחד בעת מאמץ.
בקע בבטן תמונות?	תמונות של בקע בבטן מראות בליטה הבולטת מתחת לעור, שגודלה משתנה בהתאם לחומרת המצב. הבליטה עשויה להיות נראית יותר בעת עמידה, שיעול או הרמת משאות.
בקע סרעפתי?	בקע סרעפתי מתרחש כאשר חלק מהקיבה עובר דרך פתח בסרעפת. התסמינים כוללים צרבת, רגורגיטציה, גיהוקים, קושי בבליעה וכאבים בחזה.
ניתוח בקע?	ניתוח בקע הוא הטיפול היעיל ביותר לבקע. קיימות שיטות ניתוחיות שונות, כולל ניתוח פתוח, ניתוח לפרוסקופי וניתוח רובוטי. ההחלמה מהניתוח בדרך כלל מהירה, עם חזרה לפעילות רגילה תוך מספר שבועות.
פיזיותרפיה בקע מפשעתי?	פיזיותרפיה עשויה לסייע בחיזוק שרירי הבטן והאגן, מה שעשוי לתמוך באזור החלש. עם זאת, פיזיותרפיה אינה מחליפה ניתוח לתיקון בקע מפשעתי, אך עשויה לשמש כטיפול משלים.
מה זה בקע?	בקע הוא מצב רפואי שבו איבר או רקמה בולטים דרך נקודה חלשה בשריר או ברקמת חיבור. התופעה נפוצה במיוחד באזור הבטן, ויכולה להיגרם מגורמים שונים כמו מאמץ, הרמת משקולות או חולשה מולדת.
ריפוי בקע?	ריפוי בקע בדרך כלל דורש התערבות כירורגית. שיטות טבעיות כמו חגורת בקע, שינויים בתזונה והימנעות ממאמץ עשויות להקל על התסמינים, אך לא מרפאות את הבקע עצמו.
מה אסור לעשות כשיש בקע?	כשיש בקע יש להימנע מפעילויות המגבירות את הלחץ התוך-בטני, כמו הרמת משאות כבדים, מאמץ יתר, עצירות ושיעול ממושך. יש להתייעץ עם רופא לגבי מגבלות ספציפיות.

סיכום

הבקע הוא מצב רפואי שכיח המתבטא ביציאת איבר או רקמה ממקומם הטבעי דרך חולשה בדופן השריר. ישנם סוגים שונים של בקע, כאשר הנפוצים ביותר הם בקע מפשעתי, בקע טבורי, בקע סרעפתי ובקע פוסט-ניתוחי.

אבחון הבקע נעשה באמצעות בדיקה גופנית ולעתים בדיקות הדמיה, והטיפול המקובל ביותר הוא ניתוח לתיקון הבקע. במקרים מסוימים, ניתן להסתפק בטיפול שמרני או בשימוש בחגורת בקע.

טיפולים טבעיים ושינויים באורח החיים עשויים לסייע בהקלה על תסמיני הבקע ובמניעת החמרתו, אך חשוב להדגיש כי טיפולים אלה אינם מחליפים טיפול רפואי מקצועי.

המחקר בתחום הבקע ממשיך להתפתח, עם דגש על שיפור שיטות האבחון, הבנת גורמי הסיכון ופיתוח טכניקות ניתוחיות מתקדמות. חשוב להיות מודעים לתסמיני הבקע ולפנות לרופא בהקדם במקרה של חשד לבקע, במיוחד אם מופיעים סימנים של בקע כלוא, המהווה מצב חירום רפואי.