זמן קריאה: 6 דקות

מבוא

גלאוקומה (בעברית: ברקית) היא קבוצת מחלות המתאפיינות בפגיעה בעצב הראייה, והיא אחד הגורמים העיקריים לעיוורון בלתי הפיך בעולם. בישראל חיים כיום בין 60 אלף ל-80 אלף חולי גלאוקומה, ומדי שנה מאובחנים כ-6,000 חולים חדשים. המאמר הנוכחי יספק מידע מקיף על המחלה, סוגיה, דרכי האבחון והטיפול בה, וכן על מחקרים עדכניים בתחום ואפשרויות לניהול המחלה באמצעים טבעיים.

מה זה גלאוקומה?

גלאוקומה מה זה שאלה נפוצה בקרב מי שאובחנו לאחרונה או בקרב אנשים בקבוצות סיכון. גלאוקומה היא למעשה קבוצה של מחלות עיניים המאופיינות בפגיעה בעצב הראייה, בדרך כלל כתוצאה מלחץ תוך-עיני מוגבר. הלחץ נוצר כאשר קיימת הפרעה בניקוז הנוזל התוך-עיני (הנוזל הנוצר בגוף העטרה, הזורם דרך האישון ללשכה הקדמית של העין). הצטברות נוזל זה גורמת לעלייה בלחץ התוך-עיני אשר פוגע בעצב הראייה באופן הדרגתי וגורם לצמצום שדה הראייה ואף לעיוורון מוחלט.

העין מייצרת נוזל באופן קבוע שנועד לספק חמצן וחומרי מזון לחלקים שונים בעין. בעין בריאה, קיים איזון בין ייצור הנוזל לניקוזו, שמירה על לחץ תקין. כאשר מערכת הניקוז נחסמת או נפגעת, הנוזל מצטבר והלחץ עולה, מה שעלול לגרום לפגיעה בעצב הראייה.

סוגי גלאוקומה

ישנם מספר סוגי גלאוקומה עיקריים, כאשר לכל אחד מאפיינים ייחודיים:

גלאוקומה ראשונית פתוחת זווית

זהו הסוג השכיח ביותר, המהווה כ-90% מכלל מקרי הגלאוקומה. במצב זה, למרות שזווית העין (האזור דרכו מתנקזים הנוזלים) נראית פתוחה ורחבה, ישנה הפרעה בניקוז הנוזלים. מחלה זו מתפתחת באופן הדרגתי ואיטי, כאשר המטופל אינו חש בשינויים בשדה הראייה עד שלבים מתקדמים של המחלה.

גלאוקומה צרת זווית

סוג זה מאופיין בהיצרות משמעותית של הזווית בין דופן העין לקשתית. היצרות זו מגבילה ולבסוף חוסמת את ניקוז הנוזל התוך-עיני, מה שמעלה את הלחץ באופן משמעותי. הופעת התסמינים יכולה להיות פתאומית ואף מהווה מצב חירום רפואי.

גלאוקומה מולדת

גלאוקומה המופיעה אצל תינוקות, כאשר מערכת ניקוז הנוזלים בעין לא התפתחה כראוי. תסמיניה כוללים עיניים מימיות, רגישות לאור, ולעיתים פזילה או שפשוף מרובה של העיניים.

גלאוקומה משנית

נגרמת כתוצאה ממחלות אחרות כגון סוכרת, דלקות עיניים כרוניות, או כתופעת לוואי של תרופות מסוימות (במיוחד סטרואידים).

תסמונת אקספוליאציה (Pseudo-Exfoliation Syndrome)

סוג של גלאוקומה משנית הנגרמת כתוצאה מנשירת חומר על פני העדשה ועל החלק הקדמי של העין, מה שגורם לחסימת הזווית ופגיעה בניקוז.

גלאוקומה פיגמנטית

נגרמת כתוצאה משחרור פיגמנט המלנין בעין וההצטברות שלו באזור זווית העין, מה שמפריע לניקוז תקין של הנוזלים.

תסמינים של גלאוקומה

גלאוקומה התסמינים משתנים בהתאם לסוג ולשלב המחלה:

גלאוקומה רחבת זווית:

• בשלבים המוקדמים – לרוב אין תסמינים מורגשים
• בשלבים מתקדמים – צמצום הדרגתי של שדה הראייה (ראיית מנהרה)
• אובדן הראייה המרכזית מתרחש רק בשלבים האחרונים של המחלה

גלאוקומה צרת זווית:

• כאב חד בעין
• אודם ניכר של העין
• ראייה מטושטשת פתאומית
• בחילות והקאות
• הילות צבעוניות סביב מקורות אור
• כאבי ראש חזקים

גלאוקומה מולדת:

• עיניים מימיות
• רגישות יתר לאור
• שפשוף מרובה של העיניים
• פזילה
• עיניים גדולות מהרגיל

גורמי סיכון לגלאוקומה

גורמי הסיכון העיקריים לפתח גלאוקומה כוללים:

1. רקע משפחתי – אם במשפחה יש חולי גלאוקומה, הסיכון גדל פי 6
2. גיל מעל 40 – הסיכון עולה עם הגיל, מכ-2% בגיל 40 עד כ-10% בגיל 80+
3. לחץ תוך-עיני גבוה
4. קרנית דקה – עובי קרנית מתחת לממוצע (540-550 מיקרון)
5. קוצר ראייה
6. מוצא אתני מסוים – יוצאי ברה"מ לשעבר, אפרו-אמריקאים, ואסיאתים נמצאים בסיכון מוגבר לסוגים מסוימים של גלאוקומה
7. מחלות רקע כמו סוכרת, מיגרנה, מחלות לב ולחץ דם גבוה
8. שימוש ממושך בתרופות מסוימות, במיוחד סטרואידים

אבחון גלאוקומה

אבחון מוקדם של גלאוקומה הוא קריטי למניעת נזק בלתי הפיך לעצב הראייה. תהליך האבחון כולל מספר בדיקות:

בדיקות עיניים בסיסיות

• בדיקת חדות ראייה – למרות שבשלבים מוקדמים של גלאוקומה הראייה המרכזית נשמרת
• בדיקה במנורת סדק – מאפשרת בחינה מדוקדקת של מבני העין השונים
• מדידת לחץ תוך-עיני – בדיקה פשוטה ולא כואבת לאחר אלחוש העין
• בדיקת זווית העין – בעזרת עדשת מגע מיוחדת לבחינת מבנה הזווית

בדיקות מתקדמות

• בדיקת שדה ראייה ממוחשבת – למדידת היקף הראייה וזיהוי פגמים בשדה הראייה
• צילום OCT (Optical Coherence Tomography) – טכנולוגיה מתקדמת לבחינת עובי שכבת סיבי העצב ברשתית
• בדיקת עובי הקרנית (פאכימטריה) – משפיעה על אופן פירוש מדידות הלחץ התוך-עיני

ערכי לחץ תוך-עיני ופרשנותם

הלחץ התוך-עיני מהווה גורם סיכון משמעותי לגלאוקומה, אך חשוב לזכור שגם אנשים עם לחץ נורמלי עלולים לפתח את המחלה.

טווח לחץ תוך-עיני (ממ"כ)	פרשנות	המלצות
10-21	תקין	בדיקות שגרתיות בהתאם לגיל וגורמי סיכון
22-30	גבוה	מעקב תכוף, שקילת טיפול בהתאם לגורמי סיכון נוספים
30+	גבוה מאוד	התחלת טיפול מיידי, בדיקות נוספות
10-21 עם נזק לעצב	גלאוקומה נורמוטנסיבית	התחלת טיפול והורדת לחץ תוך-עיני אף מתחת לנורמה

בדיקות לאבחון גלאוקומה

שם הבדיקה	תכלית	תדירות מומלצת
בדיקת לחץ תוך-עיני	מדידת הלחץ בעין	אחת לשנה מגיל 40
בדיקת זווית העין (גוניוסקופיה)	הערכת מבנה זווית העין	בעת חשד לגלאוקומה
בדיקת שדה ראייה	זיהוי פגמים בשדה הראייה	בעת חשד או מעקב אחר גלאוקומה
OCT של סיבי עצב הראייה	הערכת עובי שכבת סיבי העצב	בעת חשד או מעקב אחר גלאוקומה
פאכימטריה	מדידת עובי הקרנית	חד פעמי או עם שינוי משמעותי במצב

טיפולים קונבנציונליים בגלאוקומה

הטיפול בגלאוקומה מכוון להורדת הלחץ התוך-עיני ומניעת נזק נוסף לעצב הראייה. קיימים מספר סוגי טיפולים:

טיפול תרופתי

הטיפול הראשוני כולל בדרך כלל טיפות עיניים להורדת הלחץ התוך-עיני. הקבוצות העיקריות הן:

• פרוסטגלנדינים (כגון קסלטן, לומיגן, טרבטן) – ניתנים פעם ביום לפני השינה
• חוסמי בטא (כגון בטופטיק) – מפחיתים את ייצור הנוזל בעין
• אגוניסטים אלפא-אדרנרגיים (כגון אלפגן) – מקטינים את ייצור הנוזל ומגבירים את ניקוזו
• מעכבי קרבוניק אנהידראז (כגון אזופט, טרוסופט) – מפחיתים את ייצור הנוזל
• תרופות משולבות – משלבות מספר מנגנוני פעולה

טיפולי לייזר

כאשר הטיפול התרופתי אינו מספק או כאשר המטופל מתקשה לעמוד בטיפול בטיפות:

• לייזר סלקטיבי SLT (Selective Laser Trabeculoplasty) – פוגע באופן סלקטיבי בתאי פיגמנט בזווית העין להגברת הניקוז
• ניתוח לייזר בשיטת Class-y – פרוצדורה זעיר-פולשנית המסייעת להגברת ניקוז הנוזל התוך-עיני

ניתוחים

כאשר הטיפולים הקודמים אינם מצליחים לשלוט ביעילות בלחץ התוך-עיני:

• ניתוח פילטרציה (פילטר) – יצירת מעקף חדש לניקוז הנוזלים, עם סיכויי הצלחה של למעלה מ-85%
• השתלת שסתומים או צינוריות ניקוז – מסייעים בניקוז הנוזל התוך-עיני

טיפולים טבעיים ומשלימים בגלאוקומה

לצד הטיפולים הקונבנציונליים, ישנם מספר גישות טבעיות שעשויות לסייע בניהול המחלה, אם כי חשוב להדגיש שאין להחליף טיפול רפואי מקובל בטיפולים אלה ללא התייעצות עם רופא:

תזונה ותוספי תזונה

• ירקות עליים ירוקים (תרד, כרוב, ברוקולי) – עשירים באנטיאוקסידנטים לוטאין וזיאקסנטין
• מזונות עשירים באומגה 3 – כגון דגים שמנים, אגוזים וזרעי פשתן
• ויטמינים A, C, E – בעלי תכונות אנטיאוקסידנטיות
• מגנזיום – עשוי לשפר זרימת דם לעין

אורח חיים

• פעילות גופנית מתונה – עשויה להפחית את הלחץ התוך-עיני
• הפחתת צריכת קפאין – צריכה גבוהה עלולה להעלות את הלחץ התוך-עיני
• שמירה על לחץ דם תקין – חשובה למניעת נזק לעצב הראייה
• הימנעות מעישון – עישון מגביר את הסיכון לגלאוקומה

רפואה משלימה

• דיקור סיני – עשוי לשפר את זרימת הדם לעין
• פורמולות צמחיות מהרפואה הסינית – מותאמות אישית לאחר אבחון יסודי
• טכניקות הרפיה – להפחתת לחץ נפשי שעלול להשפיע על הלחץ התוך-עיני

שאלות ותשובות נפוצות על גלאוקומה

שאלה	תשובה
מה זה גלאוקומה ויקיפדיה מגדירה?	גלאוקומה היא קבוצה של מחלות הפוגעות בעצב הראייה, לרוב קשורות בעליית הלחץ התוך-עיני, אשר עלולות לגרום לעיוורון בלתי הפיך.
האם גלאוקומה תמיד גורמת לעיוורון?	לא, אבחון מוקדם וטיפול נכון יכולים למנוע הידרדרות משמעותית בראייה.
האם אפשר לרפא גלאוקומה לחלוטין?	נכון להיום, אי אפשר לרפא גלאוקומה לחלוטין, אך ניתן לעצור או להאט משמעותית את התקדמותה באמצעות טיפול מתאים.
מתי יש צורך לבצע בדיקת גלאוקומה?	מומלץ לכל אדם מעל גיל 40 לבצע בדיקה אחת לשנה, ולאנשים בקבוצות סיכון אף בתדירות גבוהה יותר.
גלאוקומה תזונה קשורה אליה?	תזונה עשירה באנטיאוקסידנטים, אומגה 3 וויטמינים עשויה לסייע כחלק מגישה כוללת לניהול המחלה, אך אינה מחליפה טיפול רפואי.
האם צריך להימנע מפעילות מסוימת?	פעילויות הכרוכות בהגברת משמעותית של הלחץ התוך-עיני כגון הרמת משקולות כבדות עלולות להיות בעייתיות לחולי גלאוקומה.
גלאוקומה אחוזי נכות ביטוח לאומי	אחוזי הנכות נקבעים לפי חומרת הפגיעה בשדה הראייה, ויכולים לנוע בין 10% ל-100% במקרים של עיוורון מלא.
האם ניתן למנוע גלאוקומה?	לא ניתן למנוע לחלוטין, אך אבחון מוקדם וטיפול נכון יכולים למנוע או להאט את התקדמות המחלה.

מחקרים עדכניים בתחום הגלאוקומה

בשנים האחרונות חלה התקדמות משמעותית במחקר על גלאוקומה, עם מגוון כיווני מחקר חדשניים:

מחקרים על מנגנוני המחלה

מחקרים עדכניים בוחנים את המנגנונים המולקולריים של גלאוקומה, כולל דגש על תפקידם של רצפטור 4 דמוי-טול (TLR4) ופקטור שיחלוף-בטא2 (TGFβ2) בתהליכי דלקת ופיברוזיס בעצב הראייה. מחקרים אלה מזהים מסלולים מולקולריים חדשים שעשויים לשמש כמטרות לפיתוח תרופות חדשות.

טכנולוגיות אבחון חדשניות

פיתוח שיטות חדשות לזיהוי מוקדם יותר של גלאוקומה, כולל:

• שימוש בבינה מלאכותית לניתוח תמונות של רשתית העין
• מדידה רציפה של לחץ תוך-עיני באמצעות עדשות מגע חכמות
• שיטות הדמיה מתקדמות לזיהוי שינויים זעירים בעצב הראייה

טלה-רפואה בתחום העיניים

המרכז לחקר הגלאוקומה בישראל מפתח יכולות טלה-רפואה המאפשרות אבחון וטיפול מרחוק באמצעות טכנולוגיות אלחוטיות, מה שעשוי לשפר נגישות לטיפול במקומות מרוחקים ולמטופלים עם מוגבלויות.

ניסויים קליניים

ניסויים קליניים בשלבים שונים (פאזות 1, 2 ו-3) בוחנים טיפולים חדשניים, כולל:

• טיפולים תרופתיים חדשים עם מנגנוני פעולה שונים
• שיטות ניתוחיות זעיר-פולשניות חדשות
• שתלים מתקדמים לניקוז הנוזל התוך-עיני

טיפולים ניתוחיים חדשניים בגלאוקומה

סוג הטיפול	תיאור	יתרונות
MIGS (ניתוחים זעיר-פולשניים לגלאוקומה)	שיטות ניתוח חדשניות עם חתכים מינימליים	החלמה מהירה יותר, פחות סיבוכים
שתלים מיקרוסקופיים	התקנים זעירים להגברת ניקוז הנוזל	יעילות ארוכת טווח, פחות התערבויות חוזרות
התערבויות משולבות	ניתוחי גלאוקומה משולבים עם ניתוחי קטרקט	חיסכון בזמן, החלמה אחת משני מצבים

גלאוקומה וחולי פיברומיאלגיה

קיים מידע מוגבל על הקשר הישיר בין גלאוקומה לפיברומיאלגיה, אך ישנם מספר היבטים שכדאי לקחת בחשבון:

נקודות ממשק אפשריות

• תרופות לפיברומיאלגיה – חלק מהתרופות המשמשות לטיפול בפיברומיאלגיה עלולות להשפיע על לחץ תוך-עיני
• דלקת כרונית – פיברומיאלגיה קשורה בתהליכים דלקתיים כרוניים, וגלאוקומה נחקרת גם בהקשר של תהליכים דלקתיים בעצב הראייה
• טיפול בכאב – חולי פיברומיאלגיה עשויים להשתמש במשככי כאבים שיכולים להשפיע על לחץ תוך-עיני

המלצות לחולי פיברומיאלגיה

• בדיקות עיניים תקופתיות – חשובות במיוחד אם הינך נוטל תרופות לתקופות ארוכות
• ניהול מקיף של המחלות – יש לשתף את רופא העיניים במידע על פיברומיאלגיה והטיפולים
• שמירה על אורח חיים בריא – תזונה נכונה, פעילות גופנית מתונה וניהול לחץ עשויים להיטיב עם שתי המחלות

סיכום

גלאוקומה היא מחלה מורכבת המהווה גורם משמעותי לפגיעה בראייה ועיוורון בלתי הפיך. עם זאת, אבחון מוקדם וטיפול מתאים יכולים לעצור או להאט משמעותית את התקדמות המחלה ולשמר את הראייה. חשוב לבצע בדיקות עיניים תקופתיות, במיוחד לאנשים מעל גיל 40 ולאלה הנמצאים בקבוצות סיכון.

הטיפול בגלאוקומה הוא רב-תחומי וכולל טיפול תרופתי, התערבויות לייזר וניתוחים במקרה הצורך. לצד אלה, גישות משלימות כמו תזונה מתאימה ואורח חיים בריא עשויות לתרום לניהול יעיל של המחלה. מחקרים עדכניים ממשיכים לשפר את הבנתנו על המחלה ולפתח טיפולים חדשניים יותר, מה שמעניק תקווה לעתיד טוב יותר עבור חולי גלאוקומה.