דילוג לתוכן
טינטון

טינטון

תוכן עניינים

טינטון הוא תחושת שמע של צליל שאינו מגיע ממקור חיצוני, ונחשב לאחת התופעות השכיחות במרפאות א.א.ג. התופעה עלולה לפגוע באיכות החיים, בריכוז ובשינה, וחשוב להכיר את הגורמים, דרכי האבחון והטיפול כדי להתמודד עמה באופן יעיל.

סיבות

גורם עיקריפירוט
חשיפה לרעש מתמשךעבודה בסביבה רועשת עלולה לגרום לנזק לשערות השמע ולהופעת הצליל
ירידה טבעית בשמיעה עם הגילתהליכי Presbycusis מלווים לעיתים קרובות בתופעה
פגיעה חרישית בשמיעה בעקבות זיהום או טראומהזיהומים באוזן התיכונה או חבלה בראש יכולים להוליד את הצליל הפנימי
תרופות אוטוטוקסיותאספירין במינונים גבוהים, אמינוגליקוזידים וכימותרפיה ידועים כגורמי הפרעה שמיעתית זו
מחלות מטאבוליות וכלי דםיתר לחץ דם, סוכרת, דלקת כלי דם או מחסור ב‑B12 נקשרו לתופעה

תסמינים

סימןמאפיינים נפוצים
צליל צפצוף רציףמופיע לרוב בשתי האוזניים או בראש
פעימות קצביותצליל פנימי פועם המסתנכרן עם דופק
תנודות בעוצמההתגברות בלילה בשקט מוחלט
ליקויי שינהקושי להירדם או התעוררות תכופה
ירידה בריכוזקושי לעקוב אחרי שיחה או קריאה

אבחון

שלבתיאור
היסטוריה קליניתרופא א.א.ג אוסף מידע על משך, תדירות וחומרת טינטון
בדיקת אוזן פיזיקליתנבדקת תעלת האוזן, עור התוף וסימני דלקת
הערכת חשיפה לרעשתחקיר סביבת עבודה, תחביבים ומכשירי שמע
סקירת תרופותאיתור תרופות אוטוטוקסיות שעשויות לגרום לטינטון
שאלוני איכות חייםTHI (Tinnitus Handicap Inventory) לכימות פגיעה תפקודית

בדיקות

בדיקהמטרת הבדיקה
אודיומטריה טהורת צלילדירוג סף שמיעה ותדירויות הפגיעה
בדיקת טימפנומטריההערכת תפקוד האוזן התיכונה
בדיקת BERAהערכת מסלול השמע העצב‑שדרתי
MRI מוח ועצב שמיעהשלילת גידול או מלפורמציה וסקולרית
בדיקת דם כלליתחיפוש אנמיה, הפרעות מטאבוליות או מחסור בוויטמינים

טיפולים קונבנציונליים

טיפולמנגנון / הערות
התאמת סדנאות חשיפה לצליל לבןמעודדת מוח להתעלם מאותות טינטון
תרופות להרפיית שרירים וחרדהבנזודיאזפינים או SSRIs להפחתת מתח המחריף טינטון
שמיעה בעזרת מכשיר שמיעהמגביר קולות חיצוניים וממסך טינטון
CBT (טיפול קוגניטיבי‑התנהגותי)שינוי תפיסתי להפחתת מצוקה שנגרמת מטינטון
ניתוחים וסקולריים ממוקדיםבמקרים נדירים של טינטון פועם שמקורו בכלי דם

טיפולים טבעיים

גישההסברתמיכה מחקרית
גינקו בילובהמשפר זרימת דם לשבלולתוצאות מעורבות אך חלק מהמטופלים מדווחים על שיפור
תרגול מיינדפולנסמפחית סטרס ומגביר ויסות עצביעלייה משמעותית באיכות חיים לפי מטא‑אנליזות
דיקור סיניאיזון אנרגטי והפחתת דלקתמספר מחקרים קטנים הראו ירידה בסימפטומים
מגנזיום ו‑B12משלימים חסרים תזונתייםמחסור בשני חומרים אלו נקשר לטינטון
הימנעות מקפאין וניקוטיןצמצום גירוי עצבימומלץ בהנחיות בין‑לאומיות

שאלות ותשובות בטבלה

שאלה נפוצהתשובה קצרה
האם טינטון תמיד כרוני?לא, לעיתים הוא חולף לאחר טיפול או עם חלוף הגורם
מתי לפנות לרופא?אם הטינטון מלווה בסחרחורת, כאב חד או אובדן שמיעה פתאומי
האם יש תרופה מרפאה אחת?כיום אין, אך ניתן לשלוט ולהפחית בעוצמת טינטון
האם פעילות גופנית עוזרת?כן, ספורט משפר זרימת דם ומאזן הורמונלי
האם טינטון עלול לגרום לחרדה?כן, ולכן שילוב טיפול נפשי חיוני

מחקרים בתחום

מחקרממצא עיקרישנה
אוניברסיטת ציריך – tDCSגירוי מוחי ישיר הפחית עוצמת הפרעת הצליל ב‑35%2023
NIH – שילוב CBT וצליל מותאםירידת תסמיני ההפרעה ב‑70% ממשתתפים2024
אונ' תל‑אביב – מיינדפולנסשיפור איכות שינה והפחתת מתח2022
אונ' קיוטו – גנטיקהוריאציה ב‑KCNQ4 מגבירה סיכון להפרעה2021
Mayo Clinic – גינקו בילובהלא נמצא יתרון משמעותי על פלצבו2020

הקשר לחולי פיברומיאלגיה

נקודת ממשקפירוט
מעגל כאב‑עצבי משותףחולי פיברומיאלגיה חווים רגישות יתר במערכת העצבים, מה שמגביר סיכוי להפרעה
עומס רגשי וסטרס כרוניסטרס מחמיר גם פיברומיאלגיה וגם הצליל הפנימי ולכן נדרש טיפול רגשי משולב
תרופות משותפותחלק מהחולים מטופלים ב‑SSRI או ב‑SNRI שמשפיעים על שני המצבים
חסרים תזונתייםחוסר במגנזיום ו‑ויטמין D נפוץ בשתי האוכלוסיות
איכות שינה ירודההפרעות שינה הן גורם המחמיר פיברומיאלגיה וצלילים פנימיים

התמודדות יומיומית עם טינטון

אסטרטגיהתיאור קצר
מעקב יומן טינטוןרישום מצבים שבהם טינטון מחמיר או משתפר מאפשר זיהוי טריגרים כמו מזון, משקאות או מצבי מתח
מוזיקה מרגיעה לפני השינההפעלת מוזיקה עדינה מסייעת להסיח את הדעת מהצליל הפנימי ומשפרת הירדמות
תרגילי נשימה עמוקהאיטום רעשי רקע באמצעות נשימה מודעת מפחית את מודעות המוח לצליל הפנימי
קהילות תמיכה מקוונותשיח עם אנשים החווים הצליל הפנימי מגביר תחושת שליטה ומפחית בדידות
שימוש באפליקציית טינטון מאושרתאפליקציות ייעודיות מספקות רעשי רקע מותאמים ומעקב אחר תדירות טינטון

לסיכום

הצליל הפנימי שאנשים רבים חווים אינו גזר דין לחיים של סבל קבוע. המפתח לשיפור טמון בהבנה מעמיקה של הגורם האישי, במעקב שיטתי אחר טריגרים, ובשילוב חכם של אמצעים רפואיים, התנהגותיים וטבעיים. חשוב לזכור כי טיפול פסיכולוגי, שינויים תזונתיים ושמירה על היגיינת שינה יכולים להפחית את עוצמת התופעה ולמנוע החמרה. התייעצות עם צוות רב‑תחומי, הכולל רופא א.א.ג, קלינאי תקשורת ומטפל נפשי, משפרת משמעותית את סיכויי ההצלחה ומחזירה למטופל תחושת שליטה ותקווה ולחזק חוסן נפשי וגופני לטווח הארוך בני האדם.

הרשמו לניוזלטר שלנו
ותהיו הראשונים לקבל עדכונים

כתב ויתור והסרת אחריות

המידע המופיע באתר זה נועד למטרות מידע כללי בלבד ואינו מהווה בשום אופן ייעוץ רפואי, המלצה לטיפול או תחליף לייעוץ מקצועי. אין לראות בתוכן המובא באתר זה הנחיה לשימוש, לשינוי או להפסקת נטילת תרופות ללא התייעצות מקדימה עם רופא, רוקח או גורם רפואי מוסמך אחר.

מפעילי האתר ועורכיו אינם נושאים באחריות כלשהי לתוצאות ישירות או עקיפות, העלולות לנבוע משימוש במידע המופיע באתר, לרבות נזק, אובדן או פגיעה מכל סוג שהוא. השימוש בתכנים המוצגים באתר וכל החלטה לקבל טיפול רפואי, לשנות או להפסיק טיפול המבוססים על מידע זה, נעשים על דעת המשתמש בלבד ובאחריותו המלאה.

מומלץ לכל אדם לפנות לאנשי מקצוע רפואיים מוסמכים, כגון רופאים ורוקחים, לצורך אבחון, מתן מרשם, התאמת טיפול ובדיקת תופעות לוואי אפשריות. אין האתר או מי מטעם מפעיליו אחראים לדיוק, לנכונות, לשלמות או להתעדכנות של המידע, והם שומרים לעצמם את הזכות לעדכן או לשנות כל תוכן המפורסם באתר ללא הודעה מראש.

בשימושכם באתר אתם מאשרים כי קראתם והבנתם את כתב הוויתור וכי לא תעלו טענות או תדרשו פיצוי או אחריות כלשהי הקשורה במידע או בשירותים המופיעים בו.

שתפו ברשתות
מאמרים נוספים
Scroll to Top