מחשבון הערכת חרדה כללית (GAD-7): כלי יעיל למדידת חרדה

מחשבון הערכת חרדה – הפרעת חרדה כללית היא מצב נפשי שכיח המתאפיין בדאגה מתמשכת ומוגזמת לגבי מגוון רחב של נושאים. כדי לסייע באבחון וטיפול במצב זה, פותח שאלון GAD-7 (Generalized Anxiety Disorder-7), כלי קצר ויעיל המשמש אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש ורפואה ראשונית ברחבי העולם.

מהו שאלון GAD-7?

שאלון GAD-7 הוא כלי סינון עצמי הכולל שבע שאלות המיועדות למדוד את חומרת תסמיני החרדה. השאלון פותח בשנת 2006 על ידי ד"ר רוברט ל. ספיצר ועמיתיו, והפך במהירות לאחד הכלים הנפוצים ביותר בעולם להערכת חרדה.

השאלון מתמקד בתסמינים שהופיעו במהלך השבועיים האחרונים, ומבקש מהנבדק לדרג את תדירות הופעתם על סולם של 0 ("בכלל לא") עד 3 ("כמעט כל יום"). הציון הכולל נע בין 0 ל-21, כאשר ציונים גבוהים יותר מצביעים על רמות חרדה גבוהות יותר.

השאלות בשאלון

שאלון GAD-7 כולל את השאלות הבאות, המתייחסות לתדירות שבה הנבדק חווה תסמינים אלה בשבועיים האחרונים:

1. הרגשת עצבנות, חרדה או מתח
2. חוסר יכולת להפסיק או לשלוט בדאגות
3. דאגה יתר בנוגע לדברים שונים
4. קושי להירגע
5. חוסר מנוחה עד כדי קושי לשבת במקום
6. התרגזות או רגזנות בקלות
7. הרגשת פחד כאילו עומד לקרות משהו נורא

פרשנות התוצאות

הפרשנות המקובלת של ציוני GAD-7 היא:

• 0-4: רמת חרדה מינימלית
• 5-9: רמת חרדה קלה
• 10-14: רמת חרדה בינונית
• 15-21: רמת חרדה חמורה

ציון של 10 ומעלה נחשב לנקודת חתך המצביעה על אפשרות להפרעת חרדה הדורשת הערכה מקצועית נוספת.

יתרונות השימוש ב-GAD-7

שאלון GAD-7 מציע מספר יתרונות משמעותיים:

1. קצר ונוח: המילוי אורך פחות מדקותיים, מה שהופך אותו לשימושי במיוחד בסביבות קליניות עמוסות.
2. תקף ומהימן: מחקרים רבים הראו כי השאלון מספק מדידה מדויקת ועקבית של רמות חרדה.
3. רגישות גבוהה: השאלון יעיל בזיהוי מטופלים הסובלים מהפרעת חרדה כללית.
4. תרגום לשפות רבות: השאלון זמין בשפות רבות, כולל עברית, מה שמאפשר שימוש נרחב בו בקרב אוכלוסיות מגוונות.
5. מעקב אחר התקדמות: ניתן להשתמש בשאלון באופן תקופתי כדי להעריך את יעילות הטיפול ואת השינוי במצב המטופל לאורך זמן.

השימוש ב-GAD-7 בפרקטיקה הקלינית

רופאי משפחה ואנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש משתמשים בשאלון GAD-7 בשלבים שונים של הטיפול:

סינון ראשוני: בביקור ראשוני, השאלון משמש ככלי סינון יעיל לזיהוי מטופלים הסובלים מחרדה. זה מאפשר לאנשי מקצוע לזהות במהירות מי עשוי להזדקק להתערבות נוספת.

אבחון: למרות שהשאלון לבדו אינו מספיק לאבחון רשמי של הפרעת חרדה, הוא מספק אינדיקציה חשובה שיכולה לכוון את ההערכה הקלינית המעמיקה יותר.

מעקב אחר טיפול: לאחר התחלת טיפול, בין אם תרופתי או פסיכותרפויטי, שימוש חוזר בשאלון מאפשר להעריך את יעילות הטיפול ולבצע התאמות במידת הצורך.

מגבלות השאלון

למרות יעילותו, חשוב להכיר במגבלות של שאלון GAD-7:

1. השאלון אינו כלי אבחוני בלעדי, אלא כלי סינון שדורש הערכה קלינית נוספת.
2. הוא מתמקד בחרדה כללית ועשוי שלא לזהות סוגים אחרים של הפרעות חרדה כמו פוביות ספציפיות או הפרעת פאניקה.
3. גורמים תרבותיים יכולים להשפיע על האופן שבו אנשים מדווחים על תסמיני חרדה.

סיכום

שאלון GAD-7 הוא כלי קצר, יעיל ומדויק למדידת רמות חרדה. הוא משמש באופן נרחב בידי רופאי משפחה ואנשי בריאות הנפש כשלב ראשון בתהליך האבחון והטיפול בחרדה. למרות מגבלותיו, השאלון מהווה תרומה משמעותית לשיפור האבחון והטיפול בהפרעות חרדה, ומאפשר גישה מבוססת-ראיות להערכת מצבו הנפשי של המטופל ולמעקב אחר התקדמותו.