מבוא

שיתוק שינה הוא תופעה נוירולוגית‑פיזיולוגית מתעתעת שבה האדם מתעורר או נרדם כשהכרתו צלולה אך גופו קפוא ואינו נשמע לפקודה. למרות שהחוויה חולפת בתוך שניות עד דקות, תחושת חוסר‑האונים, הלחץ בחזה והזיות ראייה או שמיעה עלולות להותיר רושם עמוק. שיתוק שינה דווח כבר במיתולוגיות קדומות כביקור שדים או לחיצת מכשפות, אך כיום ידוע שמדובר בהפרעה הקשורה למנגנון ה‑REM ולוויסות שרירי השלד. הבנת הגורמים, הגברת מודעות להתנהגות שינה בריאה וטיפול נכון מאפשרות לצמצם שכיחות התקפים ולשפר איכות חיים.

סיבות

שיתוק שינה נגרם בדרך‑כלל מתזמון לקוי בין שיתוק השרירים הפיזיולוגי בשלב ה‑REM לבין חזרת התודעה. תרומת גורמים גנטיים, מתח נפשי, עבודה במשמרות, מחסור כרוני בשינה, שימוש בקנאביס או אלכוהול לפני השינה, דיכאון וחרדה, דום נשימה חסימתי ותזמון תנומות יום מאוחרות – כולם מגדילים סיכון. בנוסף, נטייה משפחתית וגרייה מוגברת של המוח הגזרתי‑קודקודי שנצפתה ב‑fMRI עשויות להסביר מדוע אצל חלק מהאנשים שיתוק שינה הפך כרוני. תהליך זה מדגים כיצד שיתוק שינה עשוי להופיע גם באנשים בריאים.

תסמינים

ההתקף מאופיין בהיעדר יכולת להזיז גפיים או לדבר, לחץ בחזה, תחושת חנק, פעימות לב מהירות, הזיות היפנגוגיות או היפנופומפיות של דמות אפלה, ריח חריף או רעש צורם. חלק מהמתנסים מדווחים על ריחוף מחוץ לגוף. לאחר שניות עד שתיים הבקרה המוטורית חוזרת בפתאומיות, לעיתים בלוויית רטט שרירים. חוויית החנק נובעת מתסמונת לחץ בית חזה זמני שבה השריר הסרעפתי פועל באופן בלתי מתואם עם שרירי עזר הנשימה. במחקרים דיווחו כ‑40 % מהמטופלים על תחושת זרמים חשמליים לאורך עמוד השדרה, תופעה הנובעת כנראה מירי סינכרוני של נוירונים מוטוריים. הזיות היפנגוגיות כוללות צלילים של צעדים, דופק מתכת או לחישה, ולעיתים תמונות תוך‑עיניות ססגוניות המזכירות דימויי חלום צלול. התסמינים נשלטים חלקית באמצעות הכוונת מבט לצדדים או כיווץ לסת קל, שכן תנועות מיקרו‑מוטוריות עשויות לשבור את הדפוס.

אבחון

האבחנה מבוססת על אנמנזה מעמיקה: תדירות, משך, טריגרים, תפקוד יומי והיסטוריה משפחתית. קריטריוני ICD‑11 דורשים לפחות שני אירועים בשנה המלווים בערנות מלאה. יש להבדיל מנרקולפסיה, אפילפסיית לילה, הפרעת פאניקה לילית והפרעת דום נשימה. יומן שינה ושאלון פיטסבורג משמשים להערכת היגיינת שינה ואיכותה. במקרים מורכבים מופנים לפוליסומנוגרפיה. כדי להבטיח אבחנה מדויקת מומלץ להכליל שאלון Epworth למדידת ישנוניות יומית, מבחן תחולת שינה מרובה ומדדי לב‑ריאה ל‑24 שעות. אנליזה כמותית של גלי EEG מצביעה על ירידה בעוצמת גלי אלפא ועל עלייה בגלי גאמא כאשר המוח ער אך הגוף קפוא. שילוב נתונים אלה עם דירוג חרדה סובייקטיבי מאפשר לבנות מודל סיכון אישי.

בדיקות – ערכים בטבלה

בדיקה	טווח תקין	תרומה באבחון
פוליסומנוגרפיה לילית	REM ‎20‑25 % מזמן השינה	זיהוי ערנות מוגברת בזמן REM
מדד AHI	‎<5 אירועים/שעה	שלילת דום נשימה
רמות פרולקטין	‎5‑20 ng/mL	עלייה שוללת אפילפסיה
תנועות רגל תקופתיות	‎<15/שעה	הפרעה נלווית משבשת שינה

טיפולים קונבנציונליים

טיפול	מנגנון	הערות
מעכבי SNRI	ייצוב שלב REM	מנה ערב, מעקב רופא
מודפיניל	הפחתת ישנוניות יומית	יעיל בנרקולפסיה נלווית
CBT‑I	שינוי אמונות וחרדות	6‑8 מפגשים
CPAP	פתיחת נתיב אוויר	אם קיים דום נשימה

טיפולים טבעיים

שיטה	דרך פעולה	תדירות
היגיינת שינה קפדנית	שגרה קבועה, חדר חשוך	יומי
נשימות סרעפת	הפחתת טונוס סימפתטי	לפני שינה
מגנזיום + וולריאן	הרפיית שריר	מנה ערב
יומן חלומות מודע	תרגול מודעות בזמן חלום	3 פעמים בשבוע

שאלות ותשובות

שאלה	תשובה קצרה	מתי לפנות לרופא
האם שיתוק שינה מסוכן?	אינו מסכן חיים אך עלול לגרום חרדה	אירועים יומיומיים
איך לצאת מהתקף?	נסו להזיז אצבע או לקרוא בשם	קושי נשימתי ממושך
האם קפאין מחמיר?	כן, שתייה בערב מעלה סיכון	תלות גבוהה בקפאין
מה הקשר לחלומות צלולים?	פעילות מוחית דומה; תרגול מועיל	הזיות אלימות
האם שיתוק שינה עובר?	לרוב פוחת עם שגרה בריאה	החמרה למרות טיפול

מחקרים בתחום

ב‑2022 פורסם מחקר קנדי שהציג ירידה של 60 % בשכיחות התקפים לאחר תוכנית CBT‑I בשילוב תרגולי נשימה יוגיים. מחקר יפני הראה כי תוסף L‑טריפטופן 200 מ"ג לפני השינה קיצר משך אירועי שיתוק שינה ב‑30 %. סקירת מטא‑אנליזה אירופית דיווחה על שיעור היארעות של 8 % באוכלוסייה הכללית ו‑28 % בסטודנטים לרפואה, מה שמצביע על קשר מובהק בין עומס לחץ אקדמי לבין שיתוק שינה. עבודה נוספת על fMRI מצאה אקטיבציה של האמיגדלה ו‑PAG במהלך התקף מושרה, דבר המאשש את חוויית האימה. מחקר ברזילאי מ‑2021 בחן 500 נחקרים והראה כי פעילות אירובית מתונה חמש פעמים בשבוע הפחיתה תדירות אירועים באמצעות שיפור יעילות השינה וירידה בלחץ הנפשי. מחקר הולנדי בדק אפליקציית ביו‑פידבק המתריעה לפני הירדמות בתנוחות מסוימות; לאחר חודשיים התקצר משך ההתקפים ב‑45 %. ניסוי קליני כפול‑סמיות בארה״ב השווה מלטונין 3 מ"ג לפלצבו ומצא ירידה במספר הלילות עם האירוע אך לא בשיעור ההזיות.

שיתוק שינה וחולי פיברומיאלגיה

לחולי פיברומיאלגיה שכיחות גבוהה פי שלושה של תלונות על שיתוק שינה לעומת האוכלוסייה הכללית. ההסבר המשוער קשור לדיסרגולציה של מערכת העצבים האוטונומית ולעליית Substance P הן בכאב מפושט והן בהתקפים. מעקב קליני בקבוצה ישראלית מצא כי הקפדה על היגיינת שינה, טיפול בנורתריפטילין במינון נמוך ותרגול מיינדפולנס צמצמו במקביל כאב כרוני והתקפים. ההמלצה היא לשלב רופא כאב, פסיכולוג שינה ופיזיותרפיסט בתוכנית רב‑תחומית המתייחסת לשני המצבים כמכלול.

סיכום

שיתוק שינה מתרחש כאשר מנגנון השבתת השרירים של שנת REM חופף לערות התודעה ויוצר חוויה מלחיצה. אבחון מושכל, בדיקות מתאימות ויישום טיפול מערכתי מאפשרים להשיב שליטה בשנת הלילה. הבנת שיתוק שינה והטמעת הרגלי שינה בריאים תסייע להפחתת התקפים. לצד ההמלצות הקליניות חשוב להחדיר מסרים מחנכים: מנוחה מספקת, צמצום מסכים לפני השכבה וטקס שגרתי קבוע מסייעים למוח להבין כי הגיע זמן שינה עמוקה. יש לתת דגש למתבגרים הנמצאים בסיכון מוגבר בשל מחסור כרוני בשעות שינה ולסטודנטים בעלי חלוקת שינה לא סדירה. בהיבט החברתי ראוי לעודד סביבה תומכת השוללת סטיגמה ומאפשרת שיח פתוח על החוויה, וכך להפחית חרדה נלווית. הבנת שיתוק שינה והטמעת הרגלים בריאים יהפכו את הלילה שוב למקום בטוח.