מבוא

שפעת היא מחלה זיהומית מדבקת הפוגעת ביונקים ועופות, הנגרמת על ידי נגיף השפעת. מחלה זו תוקפת את דרכי הנשימה וגורמת למגוון תסמינים הנעים מקלים עד חמורים. מדי שנה, שפעת אחראית לתחלואה נרחבת בעולם, במיוחד בחודשי החורף, עם 290,000 עד 650,000 מקרי מוות שנתיים ברחבי העולם. המאמר שלפניכם מציג מידע מקיף על המחלה, סיבותיה, סוגיה, דרכי האבחון והטיפול בה.

מהי שפעת?

שפעת, או בשמה המדעי "אינפלואנזה", נגזרת מהמילה הלטינית "influentia" שמשמעותה "השפעה". שם זה ניתן למחלה במאה ה-18 כאשר רופאים סברו שהיא נגרמת מהשפעה אסטרולוגית שלילית. בניגוד להצטננות רגילה, שפעת מתאפיינת בהופעה פתאומית של תסמינים חריפים ומתפשטת במהירות בקהילה. המחלה לרוב נמשכת כשבוע, אך תיתכן הישארות של תשישות וחולשה למשך תקופה ארוכה יותר.

סיבות לשפעת

הגורם לשפעת הוא נגיף השפעת (Influenza Virus) השייך למשפחת ה-Orthomyxoviridae מקבוצת נגיפי ה-RNA. נגיפים אלה מאופיינים ביכולת להשתנות במהירות דרך מוטציות, מה שמאפשר להם לחמוק ממערכת החיסון של הגוף. ההדבקה נעשית באמצעות רסיסי רוק ונזלת המופצים כאשר אדם נגוע מתעטש או משתעל. לאחר החשיפה, הנגיף מתחיל להשתכפל בגוף בתוך 12 שעות, ותסמיני המחלה מופיעים לרוב 1-4 ימים לאחר ההדבקה.

סוגי שפעת

קיימים ארבעה סוגי נגיפי שפעת: A, B, C ו-D. שני הזנים העיקריים הפוגעים בבני אדם הם זן A וזן B, כאשר שפעת מסוג C נחשבת נדירה וקלה יותר.

שפעת מסוג A: זהו הסוג המסוכן ביותר והיחיד הידוע כגורם למגיפות עולמיות (פנדמיות). שפעת זו פוגעת גם בבעלי חיים כמו עופות וחזירים, ועוברת מוטציות במהירות גבוהה. בגלל תכונות אלה, לשפעת A פוטנציאל להתפרץ במהירות ולהתפשט ברחבי העולם.

שפעת מסוג B: בניגוד לשפעת A, הנגיף מסוג B משפיע רק על בני אדם. סוג זה של שפעת הוא פחות חמור, אך עדיין עלול לסכן חיים במקרים מסוימים. שפעת B מתחלקת לשתי שושלות עיקריות: B/Victoria ו-B/Yamagata.

שפעת מסוג C: זהו הסוג הקל ביותר והנדיר מבין סוגי השפעת, נדירות גורם לתחלואה משמעותית ואינו מתפרץ כמגיפה.

השוואה בין סוגי שפעת

מאפיין	שפעת A	שפעת B	שפעת C
חומרת המחלה	חמורה	בינונית-חמורה	קלה
פוטנציאל למגיפות	גבוה	נמוך	אין
מארחים	בני אדם ובעלי חיים	בעיקר בני אדם	בני אדם
קצב מוטציות	מהיר מאוד	בינוני	נמוך
ספירת דם לבנה (μ/mL)	6400	4800	לא זמין
רמת CRP (mg/dL)	1.33	0.70	לא זמין

תסמיני שפעת

בניגוד להצטננות רגילה, שמתפתחת בהדרגה, שפעת מתפרצת בפתאומיות עם תסמינים חריפים. התסמינים הנפוצים של שפעת כוללים:

• חום גבוה (מעל 38 מעלות צלזיוס)
• כאבי שרירים חזקים, במיוחד בגב, בידיים וברגליים
• כאבי ראש עזים
• שיעול יבש
• חולשה ועייפות קיצונית
• צמרמורות והזעות
• אובדן תיאבון
• כאבי גרון
• נזלת או גודש באף

בילדים, התסמינים עשויים לכלול גם שלשולים והקאות. חשוב לציין כי מה ההבדל בין שפעת a ל-שפעת b מתבטא פחות בתסמינים ויותר בחומרתם ובהתפשטות הנגיף.

השוואה בין תסמיני שפעת והצטננות

תסמין	שפעת	הצטננות רגילה
הופעת התסמינים	פתאומית	הדרגתית (2-3 ימים)
חום	גבוה (מעל 38°C)	לרוב אין או נמוך
כאבי שרירים	חזקים	קלים או אין
כאבי ראש	חזקים	קלים או אין
עייפות/תשישות	חזקה מאוד	קלה-בינונית
שיעול	שיעול יבש	שיעול עם ליחה
נזלת/גודש	לעתים	שכיח מאוד
כאבי גרון	לעתים	שכיח
התעטשויות	לעתים	שכיח מאוד
שפעת משך המחלה	7-10 ימים	3-7 ימים

אבחון שפעת

אבחון שפעת נעשה בדרך כלל על בסיס תסמינים קליניים והערכת רופא. במקרים שבהם נדרש אבחון מדויק, בעיקר באוכלוסיות בסיכון גבוה, מתבצעות בדיקות מעבדה. אחד הממצאים האופייניים לשפעת, המופיע בשלב מוקדם של המחלה, הוא נוכחות פוליקולים למפואידים בלוע האחורי. ממצא זה נחשב בעל רגישות וספציפיות גבוהות לאבחון שפעת.

אנשים בריאים שחלו בשפעת עונתית אינם צריכים בהכרח לפנות לרופא, אך אוכלוסיות בסיכון כמו קשישים, תינוקות, נשים בהריון וחולים במחלות רקע מומלצים לפנות לייעוץ רפואי עם הופעת התסמינים.

בדיקות לאבחון שפעת

קיימות מספר בדיקות לאבחון שפעת, כאשר הנפוצה ביותר היא בדיקת PCR המבוצעת על דגימה מהאף ומהגרון. בדיקות מהירות יכולות לתת תוצאה תוך דקות, אם כי הן אינן מדויקות כמו בדיקת PCR. ממצאי מעבדה אופייניים לשפעת כוללים ירידה בספירת תאי דם לבנים וירידה משמעותית בספירת הלימפוציטים.

ערכי בדיקות מעבדה

בדיקה	שפעת	ללא שפעת	הערות
ספירת דם לבנה (μ/mL)	6100	7550	נמוכה יותר בשפעת
ספירת נויטרופילים (μ/mL)	4439	5658	נמוכה יותר בשפעת
ספירת לימפוציטים (μ/mL)	830	1136	נמוכה משמעותית בשפעת
CRP (mg/dL)	1.19	0.54	גבוה יותר בשפעת

טיפולים קונבנציונליים

הטיפול בשפעת מתמקד בהקלה על התסמינים ובמניעת סיבוכים. במקרים רבים, שפעת חולפת מעצמה תוך כשבוע ללא צורך בטיפול מיוחד. עם זאת, קיימות תרופות אנטי-ויראליות שיכולות לקצר את משך המחלה:

1. אוסלטאמיביר (טמיפלו): תרופה אנטי-ויראלית המעכבת את התפשטות נגיף השפעת בגוף. יעילה רק אם נלקחת בתוך 48 שעות מהופעת התסמינים ומקצרת את משך המחלה ביום או יומיים.
2. זנאמיביר (Zanamivir): מקצר את הזמן עד להקלה בתסמינים בכחצי יום, אך השפעתו מוגבלת. חשוב לציין כי איך להעביר שפעת מהר תלוי בתחילת טיפול מוקדם ככל האפשר.

תרופות אלה אינן מבטלות את הצורך בחיסון שנתי נגד שפעת עבור אוכלוסיות בסיכון. בנוסף, משתמשים בתרופות להקלה על תסמינים כמו אקמול או אדויל להורדת חום ולהקלה על כאבים.

טיפולים טבעיים לשפעת

לצד הטיפולים הקונבנציונליים, ישנם מספר טיפולים טבעיים שיכולים לסייע בהקלה על תסמיני שפעת ובתמיכה בתהליך ההחלמה:

1. ויטמין C: נוגד חמצון חזק שעשוי לסייע בחיזוק מערכת החיסון. נמצא בפירות הדר, ירקות ירוקים ותוספי תזונה.
2. ויטמין D3: תומך במערכת החיסון ונמצא בשמש, בדגים שמנים ובמזונות מועשרים.
3. אבץ: מינרל חיוני התומך במערכת החיסון ועשוי לקצר את משך המחלה. מקורות טובים לאבץ כוללים בשר אדום, פירות ים, זרעים ואגוזים.
4. דבש: בעל תכונות אנטיבקטריאליות ואנטי-דלקתיות. יעיל במיוחד להקלה על כאב גרון ושיעול.
5. מרק עוף: "תרופת סבתא" מסורתית המכילה חומרים מזינים וחלבונים המסייעים בהחלמה.
6. סמבוק שחור: צמח מרפא בעל תכונות אנטי-דלקתיות שעשוי לסייע בהקלה על תסמיני שפעת.
7. שתייה מרובה: חיונית למניעת התייבשות ולהקלה על תסמינים.
8. מנוחה: אחד הטיפולים החשובים ביותר המאפשר לגוף להתמקד בהחלמה.

שפעת וחולי פיברומיאלגיה

קיים קשר מעניין בין שפעת לחולי פיברומיאלגיה. התלקחויות של תסמיני פיברומיאלגיה יכולות להיות תוצאה של מחלות זיהומיות כמו שפעת. מחקרים מצאו כי רבים מחולי הפיברומיאלגיה מדווחים על אפיזודות חריפות של חום ובעיות נשימתיות לפני תחילת מחלתם.

מחקר אחד שבדק עשרה חולי פיברומיאלגיה מצא כי תשעה מתוכם היו חיוביים לנוגדנים נגד נגיף שפעת מסוג A, בעוד שרק שלושה היו חיוביים לנוגדנים נגד שפעת מסוג B. ממצאים אלו מרמזים על אפשרות שזיהום נגיפי של שפעת מסוג A, הפוגע במערכת הנשימה והעצבים האוטונומית, עלול להיות מעורב בהתפתחות פיברומיאלגיה.

חולי פיברומיאלגיה צריכים להיות ערניים במיוחד בתקופת השפעת, שכן מחלה זו עלולה להחמיר את תסמיני הפיברומיאלגיה ולגרום להתלקחויות ארוכות-טווח של כאב ועייפות.

שאלות ותשובות נפוצות

שאלה	תשובה
מה ההבדל בין שפעת a ל-שפעת b?	שפעת A מסוכנת יותר ויכולה לגרום למגיפות. היא פוגעת גם בבעלי חיים ועוברת מוטציות מהר יותר. שפעת B פוגעת רק בבני אדם והיא פחות חמורה בדרך כלל.
איך להעביר שפעת מהר?	מנוחה, שתייה מרובה, ויטמין C, נטילת תרופות נוגדות נגיפים בתוך 48 שעות מתחילת התסמינים, הימנעות ממאמץ פיזי, ושמירה על טמפרטורת חדר נוחה.
שפעת b טיפול	טיפול תומך הכולל מנוחה, שתייה מרובה, משככי כאבים להורדת חום ותרופות אנטי-ויראליות במקרים מסוימים.
שפעת b תסמינים	חום, שיעול, כאבי גרון, כאב ראש, כאבי שרירים, עייפות, נזלת. תסמינים דומים לשפעת A אך לרוב פחות חמורים.
שפעת משך המחלה	בדרך כלל 7-10 ימים, אך תיתכן תשישות למשך מספר שבועות.
שפעת b כמה זמן	בדרך כלל 7-10 ימים, דומה לזמן ההחלמה משפעת A.

מחקרים עדכניים בתחום

המחקר בתחום השפעת ממשיך להתפתח, כאשר המאמצים מתמקדים בפיתוח חיסונים יעילים יותר ובהבנת השינויים הגנטיים של הנגיף. מחקרים עדכניים מתמקדים במספר תחומים:

1. יעילות תרופות אנטי-ויראליות: מחקרים מקיפים בדקו את יעילותן של תרופות כמו Zanamivir ומצאו כי הן מקצרות את משך המחלה בכחצי יום בלבד. יחד עם זאת, השפעתן על סיבוכים, אשפוזים או תמותה מוגבלת.
2. ממצאים אבחנתיים ייחודיים: מחקרים זיהו כי פוליקולים למפואידים בלוע האחורי מהווים ממצא אבחנתי משמעותי לשפעת, עם רגישות של 95.4% וספציפיות של 98.4% לאבחון שפעת עונתית.
3. הקשר בין שפעת לפיברומיאלגיה: מחקרים מראים קשר אפשרי בין זיהום בנגיף שפעת A להתפתחות פיברומיאלגיה, כאשר רבים מחולי הפיברומיאלגיה מדווחים על אפיזודות זיהומיות לפני התפרצות המחלה.
4. פיתוח חיסונים אוניברסליים: מאמצי מחקר מתמקדים בפיתוח חיסון שיהיה יעיל נגד כל זני השפעת, כולל אלה שעשויים להתפתח בעתיד, ובכך לחסוך את הצורך בחיסון שנתי.
5. תפקיד הלימפופניה: מחקרים מראים כי ירידה בספירת הלימפוציטים (לימפופניה) היא סימן אבחנתי חשוב לשפעת, המאפשר זיהוי מוקדם של המחלה.

שפעת ממשיכה להוות אתגר משמעותי לבריאות הציבור ברחבי העולם. המחקר המתמשך בתחום חיוני להבנת המחלה, דרכי התפשטותה, ופיתוח אמצעים יעילים יותר למניעתה ולטיפול בה.

סיכום

שפעת היא מחלה נגיפית מדבקת ורחבת היקף, אשר ממשיכה להוות אתגר בריאותי עולמי בכל שנה. נגיף השפעת משתנה במהירות, מה שמקשה על מערכת החיסון לזהות אותו ומחייב פיתוח חיסונים חדשים מדי שנה. קיימים מספר סוגים של שפעת, כאשר שפעת A נחשבת למסוכנת ביותר, בעוד ששפעת B נפוצה פחות אך עדיין עלולה לגרום לתחלואה משמעותית. התסמינים כוללים חום גבוה, עייפות, כאבי שרירים, שיעול יבש ותסמינים נשימתיים נוספים. אבחון המחלה נעשה לרוב קלינית, אך ניתן להיעזר בבדיקות מעבדה כמו PCR וספירת דם.

הטיפול בשפעת מתמקד בהקלה על התסמינים, מנוחה, שתייה מרובה ולעיתים תרופות אנטי-ויראליות. קיימים גם טיפולים טבעיים כמו שימוש בויטמינים, דבש, סמבוק שחור ומרק עוף, שיכולים להקל על ההרגשה הכללית. חולי פיברומיאלגיה עלולים לסבול מהחמרה בתסמינים בעקבות שפעת, ולכן מומלץ להם להקפיד במיוחד על מניעה וטיפול מוקדם.

המחקר בתחום השפעת מתמקד בפיתוח חיסונים יעילים, הבנת מנגנוני המחלה, ושיפור דרכי האבחון והטיפול. השאלות הנפוצות סביב שפעת עוסקות בהבדלים בין סוגי הנגיפים, משך המחלה, דרכי טיפול מהירים, תסמינים עיקריים והשפעות על אוכלוסיות בסיכון.

שפעת היא מחלה שניתן למנוע או להקל על תסמיניה בעזרת מודעות, חיסון שנתי, שמירה על היגיינה וטיפול נכון. במיוחד עבור אוכלוסיות רגישות, מומלץ להיוועץ ברופא עם הופעת תסמינים חשודים. שמירה על אורח חיים בריא, תזונה מאוזנת ומנוחה מסייעים בהתמודדות עם שפעת ומפחיתים את הסיכון לסיבוכים. שפעת ממשיכה להוות נושא מרכזי בבריאות הציבור, ודורשת התייחסות מקצועית, מניעה וטיפול מותאם לכל אדם ואדם.